גינגי פרידמן
כהרגלו, ראש הממשלה ניתקף פאניקה. הוא קיבל את טיוטת דו"ח מבקר המדינה וברוב פחד והיסטריה כינס ישיבות בהולות עם ראשי מפלגתו כדי לטכס עצה, איך להתמודד עם תוצאות הדו"ח המרשיעות. הישיבות התכנסו והתפזרו מספר פעמים ולבסוף גובשה אסטרטגיית התגובה. פשוטה, חדה ואפקטיבית. קודם כל: לא היו דברים מעולם, המבקר החלש נכנע ללחץ התקשורת והגיש את הדו"ח המופרך הזה. שנית, הכל באשמת מני נפתלי אב הבית. הוא זה שהיה אחראי על ההוצאות של למעלה משני מיליון ₪ על מזון, משקאות וניקיון. לא פלא ששרה שמנה כל כך, באשמתו. שלישית, מה עם פרס? למה לא בודקים את פרס? ורביעית, הכל זוטות, למה לא מדברים על הדברים החשובים באמת?!
וכך יצאו להם דחופים, שלוחיו של הנאשם, כדי לדקלם את דף המסרים ולייצגו באולפני הטלוויזיה השונים: עו"ד המשפחה שמרון, זאב אלקין, ציפי חוטובלי, גלעד ארדן ויריב לוין וניכר היה על פניהם כמה הם אהבו את המשימה אליה הם נשלחו.
האמת? אם זה כל מה שידעו להנפיק ראשיהם הקודחים של מנהיגי הליכוד אז אנחנו בצרות גדולות הרבה יותר ממה שחשבנו.
ואני שואל, על מה כל המהומה? הרי הדברים היו ידועים לכל, הם כבר פורסמו בתקשורת והגושפנקה של מבקר המדינה איננה מעלה ואיננה מורידה. וכמו שהוכיח סקר שנערך לאחר פרסום הדו"ח אין לממצאים המרשיעים השפעה על כוונות ההצבעה של הציבור. תומכי נתניהו לא שינו את כוונותיהם וימשיכו לתמוך בו ומתנגדי נתניהו התחזקו בהתנגדותם. בקיצור, הרבה מהומה על לא מאומה.
ואם יש מי שחושב שהיועץ המשפטי לממשלה ימליץ לפתוח בחקירה בעניין הבקבוקים והרהיטים, כדאי שיחשוב שוב.
הכותב הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת
פורסם ב-18.2.15