Breaking News

מדינה אחת לעמים רבים

גינגי פרידמן
הדיבור הסוער ביותר שהשתלט על החברה הישראלית בעקבות תוצאות הבחירות האחרונות נסב סביב מטבעות לשון , כגון: " הקרע בעם " "אחדות העם" "איחוי הקרעים בעם" "השיסוי העדתי" ועוד כיוצא באלה ואני רוצה לשים את נפשי בכפי ולטעון טענה העלולה להקים עלי את נציגי כל העמים בארצנו, גם יחד. כל צירופי המילים הללו לא נועדו אלא לסמא את עינינו, להוליך שולל ולהציג מצג שווא. אין עם אחד בארץ. יש עמים רבים שהמפריד ביניהם עולה על המשותף, אם בכלל.
ובכן, מה זה עם? ויקיפדיה מגדירה את המושג עם, כלהלן: קבוצה חברתית בעלת מספר מאפיינים משותפים: מוצא אתני, שפה, דת, תרבות, מנהגים ואזור גיאוגרפי. אם נבחן את מה שנהוג לקרוא אצלנו "העם" נגלה מיד שיש כאן לפחות ארבעה עמים, אם לא יותר. נתחיל במובן מאליו:- העם הערבי החי בארץ איננו נמנה עם העם היהודי וזה ברור גם לא העם הדרוזי או הבדווי. לעומתו, מה שנהוג לקרוא "העם היהודי-ישראלי" איננו עשוי מקשה אחת. הוא כולל :- חילונים בני תרבות המערב השוכנים בעיקר במדינת תל אביב וגוש דן, חיפה והקיבוצים החילוניים. זהו עם בעל מאפיינים משותפים רבים. חרדים הם בני עם אחר לגמרי, דתיים לאומנים גם הם עם בפני עצמו ודתיים בני עדות המזרח (רוב בני עדות המזרח הם דתיים) השוכנים ברובם במדינת הפריפריה שגם הם עם בעל מאפיינים משותפים רבים. אחרי שמניתי את העמים השונים המאכלסים את מדינת ישראל, הבה נבחן את תקפות טענתי לאור המאפיינים כפי שהם מוגדרים בויקיפדיה.
מוצא אתני ברור לגמרי שעמי מדינת ישראל השונים מקורם במוצאים אתניים שונים: מערב אירופאי, מזרח אירופאי, בלקני, צפון אפריקני, ארצות ערב, אסייתי, אפריקני. כל אלה התקבצו במדינת ישראל אך התיישבותם המשותפת כאן לא טשטשה את ההבדלים המהותיים שביניהם.
שפה לכאורה, כולם מדברים עברית אך האם הם דוברי אותה שפה? ממש לא. העברית של החרדים (כשהם לא מדברים יידיש) שונה לחלוטין מהעברית של החילונים. לאותן מילים ממש יש משמעויות שונות לחלוטין בקרב ארבעת העמים. גם העברית של המתנחלים שונה. אמנם המתנחלים יכולים להבין את העברית החילונית אך לא כן הפוך. חילוני מתל אביב איננו מסוגל להבין את המשמעויות האמתיות של המילים העבריות השגורות בפי המתנחלים. שפתם היא שפת התורה והאמונה שעל פי רוב איננה מוכרת ואיננה מובנת לישראלי התל אביבי.
דת מקובל להניח שכולנו יהודים (להוציא את הערבים). אבל האם אנחנו בני אותה דת? ממש לא. היהדות של החרדים איננה היהדות של הדתיים הלאומיים/לאומנים שגם היהדות שלהם איננה היהדות של החילונים ואפילו לא של הדתיים המזרחיים. הדתיות של המזרחיים כה שונה בעיני האשכנזים עד שבמבוכתם הרבה הם המציאו לה שם "מסורתיים"
תרבות מובן לגמרי שהתרבות של החילונים האשכנזים איננה התרבות של בני עדות המזרח. וכמובן שאיננה התרבות של החרדים ו/או של הדתיים. לכל עם הרקע התרבותי שלו במלוא מובן המילה.
היסטוריה. גם היסטוריה משותפת אין לעמים בישראל. ההיסטוריה של יוצאי מערב אירופה שונה מההיסטוריה של יוצאי מזרח אירופה ושל יוצאי ארצות ערב וצפון אפריקה ושאר הארצות השונות. ההיסטוריה המשותפת היחידה לעמי הארץ היא סיפורי התנ"ך אבל אלה אינם נחשבים להיסטוריה כי אם למיתולוגיה או לאמונה.
מנהגים. ברור לגמרי שלבני העמים השונים בארץ מערכות מנהגים שונות זו מזו תכלית השינוי ואין אפילו טעם למנות את השוני מחשש לתיוג כ"התנשאות" או "גזענות"
אזור גיאוגרפי ובכן גם אזור גאוגרפי אחד לא קיים כאן. אין דומה מרכז הארץ, לירושלים, שאינה דומה לישובי הפריפריה בדרום ובצפון. שלא לדבר על ההתנחלויות שבשטחים המשוחזקים. כל עם לבדד ישכון בחבל הארץ שלו ושומר על צביונו.
לסיכום, ניתן לקבוע בוודאות שלשלל העמים המאכלסים את מדינת ישראל אין שום מאפיין משותף שעשוי לחבר ביניהם כדי להצדיק את ההגדרה "עם"
פוליטיקאים מתייפיפים נוהגים לומר ש"כל העם צבא" וחרף כל השסעים והקרעים מה שמאחד את כולם זה השירות הצבאי, ובבתי הקברות כולם שווים. ואפילו זה מיתוס. חרדים וערבים לא משרתים בצבא. נשים דתיות לא משרתות בצבא, דתיים לאומנים משרתים שירות מקוצר, וכל מי שרוצה להשתמט עושה זאת בקלות יתרה. על פי נתוני צה"ל פחות מ-50% מהאזרחים משרתים בצבא.
אז מה בכל זאת המשותף לכל העמים הללו השוכנים בציון? רק דבר אחד: היותם אזרחי מדינת ישראל. אבל זה רחוק מלהספיק, במיוחד כאשר מעבר לתהומות הפעורים בין העמים (כעדותו של ראש הממשלה) אין אפילו תמימות דעים לגבי משמעות המילה דמוקרטיה . יש המקבלים את ההגדרה "שלטון הרוב למען האינטרסים של הכלל" יש הסבורים שזה "עריצות הרוב על המיעוט" ויש גם שבטוחים שמדובר במונרכיה שנולדה לשלוט ללא כל קשר למעשיה, מחדליה או התנהלותה. יש הדוגלים בהפרדת הרשויות ויש השואפים להאחדת הרשויות והכפפתן לרצון השליט. שלא לדבר על אלה הרואים בדמוקרטיה לא יותר ממכשיר לסחיטת כספים מהקופה הכללית לטובת הצרכים הפרטיים שלהם. גם הסכמה לגבי היעדים והמטרות של המדינה המשותפת, אין. כל עם מושך לכיוון אחר וכל שנתיים שלוש כל העמים הולכים כעדר כבשים לקלפיות ובוחרים פוליטיקאי שיעמוד בראשם בעוד הוא עצמו איננו יודע לאן הוא רוצה להגיע, מה ברצונו להשיג ומה הוא שואף לעשות מלבד דבר אחד והוא: להנציח את מנהיגותו הפוליטית .

נ.ב

בסערת הרגשות שלמחרת הבחירות, שאלה חברה טובה שלנו "אז איך מרפאים את הקרע?" אשר על כן, השיבה לה אשת חיקי הנצחית "אין מה לרפא, זאת לא מחלה" אכן תשובה כהלכתה. הארץ הזאת עמים רבים לה ודבר לא יחבר אותם לעם אחד. נגזר עלינו לחיות בנפרד , זה לצד זה, תוך מזעור החיכוכים. כמו נוסעים מזדמנים באוטובוס הנוסע לשום מקום.

הכותב הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת
פורסם ב-28.4.15

חדשות יומיות | מזג האויר בישראל
רכישת תבניות איכותיות | רכישת דומיינים בזול | וובסל קידום שיווק פירסום באינטרנטפתרונות דיגיטל | קידום אתרים פיתוח אתרים |הקמת אתרים | פוסטרים | ליטוגרפיות | תמונות קנבס | צלם אדריכלות | מודעות שכדאי לראות | ספריית עסקים מקודמים | קידום אורגני בגוגל

About גינגי פרידמן

גינגי פרידמן נמנה עם האבות המייסדים של הפרסום המודרני בארץ. הישראלי הראשון שלמד פרסום באקדמיה (Watford College) הקים את משרד הפרסום ADMARK בשנת 1976. המשרד היה אחראי לפריצות דרך חשובות בענף ונחשב למשרד ייחודי ומשפיע. בשנת 2001 הקים את חברת ההשמה ADMAN המתמחה בענפי הפרסום, השיווק והתקשורת. כמו כן, הוא מרצה מבוקש במכללות ובגופים וארגונים שונים. משמש כיועץ לחברות ולפרטיים. הגיש את תכנית הראיונות "שיחות מהביצה" ובעל טורים בדה מרקר, YNET, אותות, ICE ומזבלה. גינגי כתב 5 רומנים ו-2 ספרי הגיגים פילוסופיים על השפה העברית.

Check Also

צילום ברוריה אלעד

המזרחן תושב חיפה אל"מ (מיל.) ד"ר משה אלעד פרסם השבוע את הספר סוגיות הליבה בסכסוך הישראלי – פלסטיני

הישג לספרו של המזרחן החיפאי אל"מ (מיל.) ד"ר משה אלעד אודות סוגיות הליבה בסכסוך הישראלי  …

היומן שנכתב על-ידי יוסף דעדוש במחנה הריכוז ג'אדו התגלה שנים רבות לאחר מותו ונמסר בטקס מרגש ל"יד ושם"

ביום השואה הבינלאומי: יומן גנוז ממחנה ריכוז בלוב נמסר ל"יד ושם" היומן שנכתב על-ידי יוסף …