Breaking News

כשעו"ד צמרת מתבלבל

התופעה המשונה שעורכי דין המייצגים אנשי ציבור הנאשמים בפלילים, מופיעים בתקשורת בתפקיד דובריהם, קנתה לה כבר שביתה, במחוזותינו.

הם עושים זאת, כדי להגן לכאורה על שולחיהם, אך למעשה מטרתם העיקרית היא ליחצ"ן את עצמם. ובזמן שהם מיחצ"נים את עצמם הם גורמים עוול למרשיהם.

משני טעמים: א. כי אדם המיוצג בתקשורת בידי עו"ד מתקבע בתודעת הציבור כאשם. ב. כי ייצוג תקשורתי איננו בתחום המיומנות המקצועית של עורכי הדין ומוטב היה להפקיד את המשימה החשובה הזאת בידי יועצי תקשורת, שזה מקצועם.

בשבוע שעבר נחשפנו להתרחבותה של תופעה פסולה זאת. עורך דין צמרת יצא להגן על לקוחותיו בתקשורת, אף שאינם נאשמים כלל וכלל.

עו"ד פיני רובין, מבכירי עורכי הדין בארץ, איש שדעתו נשמעת בתחומי המומחיות שלו, כנראה התבלבל ושכח שהוא עורך דין ולא איש יחסי ציבור.

האיש הזה שרגיל לייצג את לקוחותיו מאחורי הקלעים, בחדרי הדיונים ובבתי המשפט, ניצל את מעמדו הרם ויצא ללמד סנגוריה על התנהגותם העסקית והפרטית, של שניים מלקוחותיו, כאחרון היחצ"נים, מעל גבי העיתון גלובס.

מעניין מה הוא היה אומר אם רני רהב היה מייצג אותם בבית המשפט.

האדונים בן דוב ותשובה , הנמנים עם לקוחותיו הכבדים, אכן זקוקים להגנה מפני דעת הקהל אך אין זה מתפקידו ואף לא מכישוריו המקצועיים לספק להם הגנה מסוג זה. ומשעטה על עצמו את גלימת היחצ"ן הוא היסב להם יותר נזק מתועלת.

למה? כי כעורך דין מיומן הוא הכביר

טיעונים משפטיים סדורים להפליא, שמקומם אולי בבית המשפט אבל מקוממים מאוד בבית הדין של הציבור.

הוא הפליא להסביר את ההבדל בין כיסו הפרטי של בעל החברה לבין החברה שהיא גוף משפטי עצמאי. הוא נימק שהמלווים , ידעו מלכתחילה שהם מלווים לחברה ולא לבעליה ושהם נוטלים סיכונים, שהלווים מעולם לא הציגו ערבות אישית ושבנפול חברותיהם גם הם עצמם סופגים הפסדים וכן הלאה וכן הלאה.

דא עקא, הציבור הרחב לא מעוניין בטיעונים הללו. הציבור הרחב לא מבין ולא רוצה להבין למה איש עסקים שלווה כספים מהציבור לצורך קידום החברות שבשליטתו, נמנע מהחזר חובותיו, בה בשעה, שהוא נוטל לעצמו , מקופות חברותיו הריקות, שכר, דיוידנדים ובונוסים במיליוני שקלים,בונה לעצמו ארמון פאר במחיר 70 מיליון ₪ (כמדווח בעיתונות) או עורך לבנו חתונה במחיר 7 מיליון ₪ (כמדווח בתקשורת) או קונה לבנו דירה ב-12 מיליון דולר.

גם הטיעון שמביא מר רובין שהמלווה איננו הגברת כהן מחדרה אלא עשיר מהלווה ולכן אינו זכאי לדרוש את כספו, מהלווה הפחות עשיר מופרכת לחלוטין. הלווה חייב להחזיר את חובו. נקודה. ללא כל קשר למצבו הפיננסי של המלווה. או כמו שאומרים האמריקנים: חייב הוא חייב הוא חייב.

גם הטענה שהמלווה איננו הגברת כהן מחדרה היא היתממות שאיננה הולמת איש במעמדו. כי מי כמוהו יודע שחלק לא קטן מהמלווים הנדרשים עכשיו לוותר על הלוואותיהם לאותם טייקונים מסכנים, הן קרנות הפנסיה

של הגברת כהן מחדרה וחבריה. כולל אתם ואני.

אבל עו"ד רובין הגדיל לטעות, מתוך רצון כן ואמיתי ללמד סנגוריה על לקוחותיו אני בטוח, כשמצא לנכון לציין שהם אנשים המצטיינים בצניעותם.

אתם הבנתם את זה? לא סתם צנועים, כי אם צנועים מצטיינים.

זה הזכיר לי את המספד שנשאו על קברו של גביר בבני ברק ואמרו עליו "הוא היה נותן בסתר ידוע".

לרגע חשבתי שאחד מאיתנו התבלבל או שמא המילה צניעות קיבלה משמעות חדשה ואיש לא טרח לעדכן אותי. הזדרזתי לפתוח את מילון ספיר, תחת הערך "צניעות" ולהלן הגדרת המילון "פשטות, חוסר גאווה, ענוותנות"

רווח לי, מסתבר שלפחות על פי מילון ספיר, היה זה שוב עו"ד רובין שהתבלבל.

כי אחרי הכל, הדבר האחרון שאפשר לומר על אדם שבונה לו בית ב70 מיליון ₪ או מחתן את בנו ב-7 מיליון ₪, זה שהוא נוהג בפשטות או בענוותנות. בוודאי לא בצניעות מצטיינת.

אם, הטייקונים המתקשים להחזיר את חובותיהם היו נעזרים ביועצי תקשורת מיומנים במקום בעורך הדין שלהם, הם היו יוצאים נשכרים.

אם האדונים בן דוב ותשובה היו שואלים אותי (והם לא) הייתי ממליץ להם

בראש ובראשונה לאסור על עורך הדין שלהם לשמש להם כיחצ"ן. זה לא המקצוע שלו.

אחרי זה הייתי יועץ להם להכניס את ידם עמוק לתוככי כיסם הפרטי ולשלם, לפנים משורת הדין, את חובות חברותיהם.

למר בן דוב הייתי ממליץ למכור את חלקת האדמה בת 5 הדונמים שלו בכפר שמריהו ולמר תשובה הייתי מציע למכור את הדירה היקרה שרכש לבנו ב-12 מיליון דולר ואז לצאת לתקשורת ולהכריז

"למרות שהחוק לא מחייב אותי, המוסר והצדק הבסיסיים מחייבים אותי.

אני מתחייב לגייס את מירב הכספים, ממקורותיי הפרטיים כדי לכסות את חובותיי למלווים שנתנו בי את אמונם ולחברותיי הלוו את כספם. גם אם אאלץ למכור את אחרון נכסיי, לא אשאר חייב פרוטה לאיש" בדיוק, כמו שעשה, יותר מפעם אחת, החבר שלהם אליעזר פישמן וקנה את עולמו.

למה שנעשה זאת? היו בוודאי מיתממים ושואלים אותי, בפליאה כאילו הייתי איזה חייזר שזה עתה נחת מהמאדים.

והתשובה היא פשוטה וישירה " כי בניתם והרחבתם את העסקים שלכם באמצעות גיוס כספים מהציבור מה שאתם אוהבים לקרוא 'מינוף' ויש להניח שגם בעתיד תצטרכו לגייס כספים מהציבור ואם ייצא לכם מוניטין של לווה גרוע, מי ירצה להלוות לכם שוב?"

האם היו שועים לעצתי? אני מניח שלא. אחרי הכול הם לא פראיירים, כמו המלווים שלהם. להבדיל מהמלווים שלהם, הם יודעים לשמור על כספם הפרטי, מכל משמר.

הכותב הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת

התפרסם בביזפורטל ובאייס ב-6.9.11

חדשות יומיות | מזג האויר בישראל
רכישת תבניות איכותיות | רכישת דומיינים בזול | וובסל קידום שיווק פירסום באינטרנטפתרונות דיגיטל | קידום אתרים פיתוח אתרים |הקמת אתרים | פוסטרים | ליטוגרפיות | תמונות קנבס | צלם אדריכלות | מודעות שכדאי לראות | ספריית עסקים מקודמים | קידום אורגני בגוגל

About גינגי פרידמן

גינגי פרידמן נמנה עם האבות המייסדים של הפרסום המודרני בארץ. הישראלי הראשון שלמד פרסום באקדמיה (Watford College) הקים את משרד הפרסום ADMARK בשנת 1976. המשרד היה אחראי לפריצות דרך חשובות בענף ונחשב למשרד ייחודי ומשפיע. בשנת 2001 הקים את חברת ההשמה ADMAN המתמחה בענפי הפרסום, השיווק והתקשורת. כמו כן, הוא מרצה מבוקש במכללות ובגופים וארגונים שונים. משמש כיועץ לחברות ולפרטיים. הגיש את תכנית הראיונות "שיחות מהביצה" ובעל טורים בדה מרקר, YNET, אותות, ICE ומזבלה. גינגי כתב 5 רומנים ו-2 ספרי הגיגים פילוסופיים על השפה העברית.

Check Also

צילום ברוריה אלעד

המזרחן תושב חיפה אל"מ (מיל.) ד"ר משה אלעד פרסם השבוע את הספר סוגיות הליבה בסכסוך הישראלי – פלסטיני

הישג לספרו של המזרחן החיפאי אל"מ (מיל.) ד"ר משה אלעד אודות סוגיות הליבה בסכסוך הישראלי  …

היומן שנכתב על-ידי יוסף דעדוש במחנה הריכוז ג'אדו התגלה שנים רבות לאחר מותו ונמסר בטקס מרגש ל"יד ושם"

ביום השואה הבינלאומי: יומן גנוז ממחנה ריכוז בלוב נמסר ל"יד ושם" היומן שנכתב על-ידי יוסף …