Breaking News

Small minds think alike

מייד אחרי הכרזת הזוכים בתחרות הקקטוס דאגו נשמות טובות להעביר בדואר ויראלי את כל "המודעות התאומות" של אלה שזכו בפרסים. והיו לא מעט כאלה. האמת היא שתופעת "המודעות התאומות" איננה חדשה. היא רק התפתחה והשתכללה, עם השנים. האינטרנט, הטלויזיה, העתונות והנסיעות לחו"ל פתחו בפנינו את העולם, ומספקים חשיפה ונגישות מיידית, למיטב התוצרת. זאת אמנם התפתחות חיובית שמאפשרת ללמוד ולהתעדכן ,אך מאידך היא מעמידה אותנו בפני פיתויים קשים ביותר. בבחינת הפירצה הקוראת לקופירייטר. לא במקרה המילה "קופי" היא דו משמעית.
מנהלי קריאייטיב מובילים בענף, שנשאלו על כך הכחישו את קיום התופעה וגינו את "הגנבים" אם ישנם כאלה. מצד אחד, כזה פירגון הדדי כבר מזמן לא ראיתי, מצד שני, יש כאן מידה רבה של היתממות. רוב הנשאלים טענו שיוצר , מטבעו, רוצה ליצור ולא להעתיק. על פניה, זו כמובן טענה נכונה שאין עליה ויכוח. אלא שהחיים קצת יותר מורכבים. כאשר אנשי קריאייטיב עומדים בלחץ של לוחות זמנים דוחקים ובצורך היום-יומי, להוכיח קבל בוס ולקוח עד כמה הם מבריקים, הם נאלצים, מדי פעם, בלית ברירה כשהשעונים מתקתקים ,התקציבאים יורים והמוזות שותקות "להיעזר" במקורות אחרים, בתקווה נאיבית שלא ייתפסו בקלקלתם. הבעיה היא שתמיד, במוקדם או במאוחר, הם נתפסים. תמיד יימצא איזה נודניק שיגלה את "המודעה התאומה" ויטרח לפרסם אותה ברבים. ואז לא נותר להם אלא להשבע בכל היקר להם שהם מעולם לא ראו את המקור. ואיש לא מאמין להם.
התירוץ הזמין והשכיח ביותר של כל אלה שערוותם נחשפת, הוא "great minds think alike" זהו מפלטו האולטימטיבי של הפלגיאטור המצוי. אני חולק על המשפט הזה. למרות עתיקותו הוא עדיין מופרך. אני טוען שבדיוק להיפך: small minds think alike דווקא בעלי הדמיון המוגבל חושבים כמו האחרים ו/או נזקקים לעזרתם. הגאונים, חושבים אחרת מכל אחד אחר. לכן הם גאונים.
לעומת זאת, כשמדובר בפתרונות או ברעיונות קונבנציונאליים בהחלט יכול להיות שאנשים שונים, במקומות שונים, יגיעו לפתרונות דומים.
אבל, כשמדובר ברעיונות גאוניים, כאלה הראויים לפרסים, כשמתברר לפתע שהם זהים לחלוטין לתאומיהם שמעבר לים, נשארת רק ברירה אחת. או שהם גנובים או שהם לא גאוניים. .
אז מה המסקנה? שאנשי הקריאייטיב בארץ הם פלגיאטורים מועדים? לאו דווקא. . אני חושב ששורש הבעיה טמון בצורת ובתנאי העבודה. רוב היוצרים הישראלים שאני מכיר, כשהם עובדים על מציאת רעיון או פתרון, הצעד הראשון, הכמעט מותנה, שהם עושים הוא לפנות אל מקורות ההשראה. הם מדפדפים בספרי הגרפיקה והפרסום, באתרי האינטרנט הבינלאומיים ובספריות הוידאו הרלוונטיות בחיפוש אחר קצה של חוט שיוביל אותם אל "הרעיון הגדול". לפעמים זה מצליח. דבר מוביל לדבר ונולד רעיון חדש ומדליק. ולפעמים מגיע רעיון כשבעליו בכלל לא מודע לכך שהוא נחשף אליו , בעבר, במקום אחר. ולפעמים, בלית ברירה, בלי שמחה, מחליטים פשוט לאמץ רעיון של מישהו אחר, לצרכיהם.
למה בארץ תופעת הפלאגיאריזם נפוצה יותר מאשר בארצות המערב? או, מה ההבדל בין היוצרים הישראליים לעמיתיהם בעולם? לדעתי ההבדל תרבותי. בעוד שאנשי קריאייטיב בחו"ל מוצאים את מקורות ההשראה שלהם בעולם האמנות, בספרות, בשירה, במוזיאונים, באולמות הקונצרטים, בקולנוע ועוד הרי עמיתיהם הישראלים, כמו ישראלים, מעדיפים תמיד קיצורי דרך ומאחר ועולמם התרבותי, להוותנו, פחות עשיר, הם מחפשים את מקורות ההשראה שלהם, איפה שקל. בשדות זרים.
אחרי שאמרתי מה שאמרתי ולמרות הדברים הקשים, עדיין אני שמח לציין שיש לנו פרסום ברמה שאין להתבייש בה. מקורי ומקורי פחות.

הכותב הוא מנכ"ל ADMAN
החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום השיווק והתקשורת.

חדשות יומיות | מזג האויר בישראל
רכישת תבניות איכותיות | רכישת דומיינים בזול | וובסל קידום שיווק פירסום באינטרנטפתרונות דיגיטל | קידום אתרים פיתוח אתרים |הקמת אתרים | פוסטרים | ליטוגרפיות | תמונות קנבס | צלם אדריכלות | מודעות שכדאי לראות | ספריית עסקים מקודמים | קידום אורגני בגוגל

About גינגי פרידמן

גינגי פרידמן נמנה עם האבות המייסדים של הפרסום המודרני בארץ. הישראלי הראשון שלמד פרסום באקדמיה (Watford College) הקים את משרד הפרסום ADMARK בשנת 1976. המשרד היה אחראי לפריצות דרך חשובות בענף ונחשב למשרד ייחודי ומשפיע. בשנת 2001 הקים את חברת ההשמה ADMAN המתמחה בענפי הפרסום, השיווק והתקשורת. כמו כן, הוא מרצה מבוקש במכללות ובגופים וארגונים שונים. משמש כיועץ לחברות ולפרטיים. הגיש את תכנית הראיונות "שיחות מהביצה" ובעל טורים בדה מרקר, YNET, אותות, ICE ומזבלה. גינגי כתב 5 רומנים ו-2 ספרי הגיגים פילוסופיים על השפה העברית.

Check Also

צילום ברוריה אלעד

המזרחן תושב חיפה אל"מ (מיל.) ד"ר משה אלעד פרסם השבוע את הספר סוגיות הליבה בסכסוך הישראלי – פלסטיני

הישג לספרו של המזרחן החיפאי אל"מ (מיל.) ד"ר משה אלעד אודות סוגיות הליבה בסכסוך הישראלי  …

היומן שנכתב על-ידי יוסף דעדוש במחנה הריכוז ג'אדו התגלה שנים רבות לאחר מותו ונמסר בטקס מרגש ל"יד ושם"

ביום השואה הבינלאומי: יומן גנוז ממחנה ריכוז בלוב נמסר ל"יד ושם" היומן שנכתב על-ידי יוסף …