Breaking News

התקשורת מתמסרת בקלות

יום חול אחד של אחרי החגים, שיגרתי ביותר, הגיעה למערכות העיתונים
הטלויזיה והרדיו, ידיעה מטעם משרד יחסי ציבור פריזאי,
שקבוצת יזמים מתכוונת למכור זכויות דיור במגדל אייפל.
עוד נמסר שהזכויות יימכרו אך ורק לאקדמאים בעלי אזרחות צרפתית.
מה לדעתכם היה עולה בגורלה של ידיעה זו? ברוב
המקרים היא היתה מושלכת לפח הקרוב ועיתון אחד היה אולי
מפרסם אותה כפילר (סותם חורים) או
כקוריוז משעשע, באחד העמודים הנידחים.
אבל, מה היה קורה לאותה ידיעה אילו דיברה
על יזמים ישראליים ומקורה היה
במשרד יחסי ציבור ישראלי? היא היתה זוכה לכיסוי
נרחב ולדיון מלא, כאילו היה מדובר בידיעה
רצינית "המחזיקה מים".
איך אני יודע? כי זה בדיוק מה שקרה, אך לפני שבוע.
קבוצת יזמים ישראלית, שאיש לא שמע עליהם, שיגרה ידיעה לעיתונות
שהיא מתכוונת לשווק שכונת מגורים, ענקית, בת 1800
יחידות דיור ועוד 50000 מ"ר למסחר ושימושים אחרים,
על שטח השוק הסיטונאי הישן של תל אביב. לא זאת, אף זאת,
הדירות ישווקו אך ורק לאנשי היי טק ושוק ההון. הידיעה לא
ציינה למי הוקצתה הפריבילגיה לרכוש את שטחי
המסחר והעסקים.
(אינני איש היי טק או בעל הון אז אולי ייאותו למכור לי,שם, חנות?)
הידיעה הזאת, זכתה לכסוי בולט בעיתונות הכלכלית, במהדורות
החדשות בטלויזיה, ברדיו ובערוצי האינטרנט , בליווי תמונותיהם ושמותיהם
של היזמים ועוד שפע פרטי מידע על המיזם.
כצפוי, ייעודו המוצהר של הפרוייקט לאנשי היי טק ושוק ההון בלבד,
(כאילו שעורכי דין, ארכיטקטים ורופאים שהיו רוצים להירשם היו נדחים על הסף)
עורר מייד גל של התמרמרות בקרב כל אלה שאינם
נמנים עם הקבוצה המאושרת, בקרב שומרי החומות של
השוויון החברתי ובקרב מומחים להתפתחות אורבנית. תוכניות האירוח
בטלויזיה קיימו דיונים מלומדים של בעד ונגד הפרוייקט,
מה הוא עלול לעולל לחברה הישראלית, על הפערים החברתיים
ואפילו המילה
אפרטהייד, לא עלינו, הוזכרה בדיונים.
בקיצור, המדיה רעשה וגעשה וליזמים וליחצ"נים, היתה עדנה.
מתברר, שהיו רק כמה פרטים "שוליים וזניחים"
שכמעט, אף אחד בתקשורת לא טרח לבדוק ו/או לציין
והם: ליזמים אין, לא היתה וספק אם יהיו זכויות על הקרקע אותה הם מתיימרים
לשווק , אין להם שום ניסיון בניהול, ביצוע ושיווק מיזמים מסדר
גודל מונומנטלי שכזה ועיריית תל אביב, בעלת הקרקע
עדיין לא נתנה כלל את דעתה לגבי עתיד השטח.
שלא לדבר על שאר רשויות התכנון והבניה האמורות
לאמר את דברן. וכידוע , הציפיה לאישוריהן
היא סגולה, בדוקה, לאריכות ימים.
מזכיר לכם את סיפור מגדל אייפל?
אבל היזמים לא מוטרדים מזוטות כגון אלה. הם מודיעים
שההרשמה כבר עומדת להסתיים ועוד מעט קט
לא תישאר אף יחידת דיור, פנויה לרכישה.
אין ספק שמשרד יחסי הציבור שאחראי להפרחת הבלון
הזה, ראוי לפרס "האריה השואג" לשנת 2008
כל כך הרבה מהומה על לא מאומה, כבר מזמן
לא היתה.
לדעתי, הסיפור הזה יותר מסיפור על יח"צנות מוצלחת
הוא בעצם סיפורה של התקשורת, בת ימינו.
הסיפור הזה מעמיד אותה במערומיה וחושף את ערוותה
קבל עם ועדה.
אם בעבר, היו אנשי התקשורת, עיתונאים, כתבים ועורכים
חשים אחריות כלפי קוראיהם, לספק להם מידע מלא,
אמין ובדוק, הרי כיום עם ריבוי אמצעי התקשורת,
המיידיות שלהם, הרצון להיות ראשון בפרסום כל ידיעה
(כדי להתהדר בכותרת "בלעדי" או "לראשונה") והצורך
הבלתי ניתן לשובעה,
למלא שטחי נייר או זמן, העיתונאים דחקו את אמינות
הידיעות שהם מפרסמים, לתחתית סולם העדיפויות.
זאת היא רק אחת מקללותיה של עיתונות האינסטנט.
אם בעבר, תפקיד התקשורת היה להשיג מידע
בכוחות עצמה ולסנן את המידע שזרם
אליה מהמקורות השונים:-דוברים, יח"צנים, בעלי ענין
וכ"ו ולפרסם רק , את הראוי לפרסום, כיום התקשורת רואה את ייעודה , לא בסינון כי אם בניפוח.
ככל שידיעה, מופרכת ככל שתהיה, תנופח יותר כן
היא תמריא גבוה יותר.
אם בעבר , הקורא המצוי, היה נוטה להאמין למה "שכתוב בעיתון"
כיום עליו לפתח מיומנויות מקצועיות כדי
לדעת להפריד בין אמת לפירכה, לזהות אינטרסים
מסחריים ו/או פוליטיים, העומדים מאחורי
כל ידיעה, להתמצא ביריבויות, בחברויות ,בחברויות לשעבר
ובקשרים העסקיים
בין העיתונאים למושאי כתיבתם כדי לדעת לברור את המוץ
מן התבן ולקבל,
בסופו של דבר, תמונה אמיתית על הדברים שהוא קרא
או ראה או שמע.
אז מה כל זה אומר על מעמד התקשורת בעידן
התפוצצות המידע? לצערי, באופן אבסורדי, מה שהיה
אמור להיות עידן הזהב של התקשורת הוא לא יותר
מעידן הרפש. עודף המידע המופץ ע"י אין סוף ערוצי מידע,
גורם בהכרח לתבוסת האיכות.
ערוצי תקשורת שיתעקשו לדבוק במידע אמיתי ובדוק
וביושרתם המקצועית, ימצאו את עצמם בשולי השוק
עם קהל קוראים/צופים/מאזינים, מצומצם שאיננו מסוגל
לספק להם קיום כלכלי.
זה עצוב אבל מתבקש, במציאות המוכתבת ע"י מניעים כלכליים.
כוחם של 70% מאוכלוסיית הצרכנים, רב יותר מזה של המיעוט
האיכותי.
וכידוע, בשוק חופשי, כוחות השוק קובעים את מציאות חיינו.
האם זה טוב? האם זה רע?
הכל בעיני המתבונן.
ומה השיעור לפרחי מקצוע יחסי הציבור? בבואכם "לדחוף" ידיעה לתקשורת
דאגו לנפח את מימדיה ולצייד אותה במסר פרובוקטיבי.
אל תטריחו את עצמכם עם האמת או עם הקשר של הידיעה
למציאות, זה ממילא לא מעניין אף אחד. העיקר שהידיעה
תתפרסם בחשיפה מירבית ותעורר מקסימום הד ציבורי.
זה הדבר היחידי שמעניין את הלקוחות שלכם ואת התקשורת.
ודי לחכימא.

הכותב הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש
לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת

פורסם ב-YNET ב- 19.05.08

חדשות יומיות | מזג האויר בישראל
רכישת תבניות איכותיות | רכישת דומיינים בזול | וובסל קידום שיווק פירסום באינטרנטפתרונות דיגיטל | קידום אתרים פיתוח אתרים |הקמת אתרים | פוסטרים | ליטוגרפיות | תמונות קנבס | צלם אדריכלות | מודעות שכדאי לראות | ספריית עסקים מקודמים | קידום אורגני בגוגל

About גינגי פרידמן

גינגי פרידמן נמנה עם האבות המייסדים של הפרסום המודרני בארץ. הישראלי הראשון שלמד פרסום באקדמיה (Watford College) הקים את משרד הפרסום ADMARK בשנת 1976. המשרד היה אחראי לפריצות דרך חשובות בענף ונחשב למשרד ייחודי ומשפיע. בשנת 2001 הקים את חברת ההשמה ADMAN המתמחה בענפי הפרסום, השיווק והתקשורת. כמו כן, הוא מרצה מבוקש במכללות ובגופים וארגונים שונים. משמש כיועץ לחברות ולפרטיים. הגיש את תכנית הראיונות "שיחות מהביצה" ובעל טורים בדה מרקר, YNET, אותות, ICE ומזבלה. גינגי כתב 5 רומנים ו-2 ספרי הגיגים פילוסופיים על השפה העברית.

Check Also

החלפת צילינדר

החלפת צילינדר

יש סוגים שונים של צילינדר שניתן להחליף. יש צילינדר רגיל וסטנדרטי שניתן להחליף. כך ניתן …

יאיר נתניה בנו של ראש הממשלה קיבל אתמול תעודת הקורה על פעילותו במהלך השנים האחרונות בעמותת יד עזר לחבר

עמותת יד עזר לחבר העניקה אתמול ליאיר נתניהו בנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו תעודת …