גיבוש הדימוי העצמי סביב גבריות ונשיות מושפע על-ידי גורמים רבים אך להורים ולתגובותיהם השפעה מכרעת.
ביטוי המיניות של כל אחד מאתנו מושפע מהדימוי העצמי שפתחנו כגבר או אישה. אמנה חמישה גורמים בולטים בהשפעתם על גיבוש הזהות הגופנית/המינית.
הורים מביאים לעולמם של ילדיהם מימד תרבותי. ישנן תרבויות שהביטוי של נשיות או גבריות מתנהלות על-פי דפוסים שונים. למשל, בתרבות החרדית ההבדל בין הלבוש הנשי והגברי מאוד מובלטים, אך מצד שני ביטויי המיניות מאוד מוצנעים.
לעומת זאת, בתרבות המערבית-המודרנית אנו עדים ללבוש יוניקסס, לכאורה אין הבדלה חיצונית ובד בבד ישנה הדגשה של לבוש המבליטה ומבדילה את המיניות. קיים מימד הקשור לביטויי מיניות בבית. ישנם בתים בהם ביטויים של מגע בין האב והאם הם דבר שכיח ומקובל שבאופן עקיף מביא למצב של עידוד הבעת חום בין המינים בפרהסיה. בעוד שבבתים אחרים לא קיים הביטוי הגלוי של מגע, דבר שיוצר מעצורים בביטויי המיניות, גילויי חיבה/אהבה בין המינים. בבתים בהם האם מתלבשת תוך כדי הדגשת הקווים הנשיים, בתה לומדת לעשות זאת על-ידי חיקוי. בעוד שבבתים בהם האם משתמשת בסממנים חיצוניים שהם פחות נשיים, תגדל הבת תוך הפנמה של אותם הדפוסים.
בנוסף, יהיו ילדים מושפעים מהתגובה של הוריהם להתפתחותם המינית בגיל ההתבגרות. הורים שישמחו על ההתפתחות של ילדיהם ויקבלו בברכה את השינויים הגופניים, בעצם באופן עקיף "יעזרו" להם להרגיש טוב עם עצמם ולקבל את עצמם כגבר/אישה. זאת מאחר והילדים מקבלים לגיטימציה להפיכתם לגבר/אישה. עמדה שונה מאוד מהגדרתם כילדים.
דוגמא לכך הינה בבתים שבהם מגיל צעיר טופח המראה הנשי אצל בנות (שמלות, אקססוריז וכו') ו/או לגבי הבנים לבוש "אופנתי גברי" – יקבלו הילדים עידוד על-ידי התנהגות זאת. הדימוי העצמי המיני גם מושפע ממערכת היחסים בין ההורים. לדוגמא: ככל שהאב מעודד ומטפח דומיננטיות כך הבן ילמד שהזהות המינית הגברית שלו תלויה ביכולתו להיות דומיננטי. בבתים בהם הדפוס של התפקוד הנשי כורך בתוכו תלות לגבר דומיננטי, תימשך הילדה לבנים דומיננטיים וייתכן שאף תפנים תפקוד מיני כאישה בדפוסים של תלות ו/או הזדקקות כלפי בן הזוג, אולי אפילו חולשה. והנשיות תתחבר להיותה עדינה, נשענת ופחות לוקחת חלק בניווט של הבית.
אלה רק דוגמאות איך הדמויות של ההורים בעיניי הילד משפיעות הן על הדימוי העצמי כגבר/אישה והן על-ידי אופן ההתנהלות כלפי המין השני. אפילו תהיה להם השפעה על דפוס ההתנהלות כגבר ואישה על אופן הלבוש ועל המשיכה המינית המתפתחת.
גורם שלישי אותו ניתן לציין קשור לגורמים מולדים שחלקם הם גנטיים וחלקם תלויים וגם מוגברים על-ידי התגובות השונות מצד הסביבה המשפחתית ומצד החברה כלפי אותם גורמים. לצורך הבנת העניין אתן דוגמא.
זוג תאומים לא זהים- בת ובן- כאשר הבן הוא בעל מבנה צנום ורזה ואילו הבת בעלת מבנה רחב וגבוה, מלבד הקושי האישי שלהם סביב הדימוי הגופני, קרוב לודאי שיקבלו התייחסות בעייתית למיניות גם מצד הסביבה בגלל ההבדל הגופני הבולט ביניהם, שהוא לכאורה נוגד ציפיות. כלומר, לציבור הרחב יש ציפייה שהמבנה הנשי יהיה יותר עדין והמבנה הגברי רחב. במקרה הזה קיים מבנה הפוך לשניהם, הפוך מהציפיות. המבנה המולד יצור סתירה בין המצופה לקיים. ייתכן אף שההבדל במבנה ביניהם יעורר תגובות של לעג מצד חברת הילדים. המבנה של שניהם כשלעצמו "מזמין" התייחסות בעייתית.
דוגמא נוספת של נתון מולד והשפעתו הוא של ילדה היפראקטיבית אשר נוטה לאבד שליטה, התפרצויות זעם. כלומר, נתוניה המולדים יפריעו לסביבה לראות אותה כעונה על הציפיות של "התנהגות נשית". עדינה יותר, רכה וכו'.
גורם נוסף המשפיע על גיבוש הזהות המינית הינו נורמות ואופנה. למשל, בימי הביניים היה מקובל שמבנה נשי הוא עגלגל ואילו היום מקובל שנשים תהיינה דקות גב. באופן טבעי, נערה עגלגלה תרגיש אי-נוחות, תפתח חוסר ביטחון בכל הנוגע לדימוי הגופני אשר ישפיע על תחושת אי-הנוחות סביב המיניות. תרגיש פחות מושכת, יהיה לה קושי בחשיפה גופנית. בנוסף, עלולים ההורים בעצמם להפנות כלפיה ביקורת סביב הרגלי האכילה שלה.
דוגמא נוספת להשפעה של אופנה זה ילד שמגיע מתרבות אחרת והרגלי האופנה בולטים בחריגות בחגיגתם מהאופנה הקיימת. גורם אחרון הינו ההיסטוריה האישית של כל אחד. אלו עלולים להחריף את הקושי בביטוי נשיות/גבריות. למשל, ילדה דחויה בבית ו/או בחברה עלולה לפתח חרדה מביקורת גם במימד הגופני. בנוסף, נערה שעברה ניצול מיני יהיה לה קושי אפילו קיצוני לתת ביטוי להתנהלות הנשית. אם נכנס באופן מעמיק יותר לנושא, מן הסתם נוכל לציין גורמים נוספים. במאמר זה ניסינו רק לתת סקירה לגבי הגורמים הבולטים במיוחד.
אני בטוחה כי תוך כדי קריאת מאמר זה כל אחד יוכל להזדהות עם אחד מהגורמים.
שרה יעקב
פסיכולוגית חינוכית בכירה מנהלת מרכז מיפל
http://www.paypal.co.il
