גינגי פרידמן
אם יש דבר אחד שביבי פיתח, שכלל והביא לידי שלמות זאת השיטה הנקראת על שמו :הביביזם. שיטת הביביזם מושתתת על שלושה עקרונות יסוד: שקר, הסחת דעת והתנערות מאחריות. הצלחת השיטה מחייבת מיקוד , נחישות ודבקות מלאה בעקרונותיה.
בואו נראה איך זה עובד. למה לדעתכם הוקדמו הבחירות? בגלל הפוטש שלא היה? בגלל חוסר המשילות? לא מיניה ולא מקצתיה. הבחירות הוקדמו אך ורק בגלל שחוק ישראל היום עבר בקריאה ראשונה בכנסת ברוב גדול וביבי הבין שלא יוכל לעצור אותו. המוצא היחיד שעמד בפניו היה פיזור הכנסת. אז מה אם זה יעלה למשק שני מילארד ₪? אז מה אם זה יערער את כל תכניות הממשלה? המטרה לא חשובה יותר? צריך לעצור את החוק הנורא הזה העלול לשמוט מידיו את השופר הפרטי שלו. זהו הביביזם במיטבו: אל תיתן לשום שיקול זר להתערב בהחלטותיך. התירוץ של הפוטש היה תירוץ עלוב עד מגוחך אבל מי זוכר את זה? היום איש כבר לא זוכר והציבור נוהר כעדר לקלפיות רק כדי להציל את העיתון של ביבי.
למה לדעתכם ביבי נוסע לקונגרס? בגלל האיום האיראני? זאת הסחת הדעת הביביסטית במיטבה. הנאום בקונגרס האמריקני נרקח ע"י ביבי וחבריו הרפובליקנים, אך ורק כדי לספק לו את גולת הכותרת של מסע הבחירות שלו. ביבי יודע שאין כמו נאום מזהיר אל מול חברי הקונגרס הקמים ושבים וקמים ממושביהם ומריעים לו, כדי להעניק לו את המנדטים הנחוצים לניצחון בבחירות. ביבי הוא נבון מספיק כדי לדעת ששום נאום לא יסיט את הממשל האמריקני מדרכו. בוודאי לא כשהכל כבר עומד בפני חתימה. אז מה אם הוא מחרב את כל מערכת היחסים האסטרטגית עם ארה"ב? אז מה אם כל בר דעת ממליץ לו לוותר על הנסיעה? אז מה אם המחיר כבד יותר מהתועלת? הוא דבק בהחלטתו ויהי מה. הוא יטוס,(עם שרה. כמובן עם שרה) ינאם, יחרב ויהרוס ובלבד שיזכה בעוד מנדט או שניים בבחירות. הדבקות שלו בהחלטתו סימאה אפילו את עיני מתנגדיו היראים מלקרוע את המסיכה מעל החלטתו ונמנעים מלקרוא לילד בשמו. זה לא הגרעין האיראני טמבל, זה הבחירות.
במשך עשרים שנות נוכחותו המבעיתה בחיינו הציבוריים, אנחנו נחשפים לעלילות שרה בקן הקוקיה. עשרות מטפלות, עוזרות ועובדים יצאו מביתה בשן ועין והאשימו אותה בהתעללות פיזית ונפשית. אין סוף פרשיות שחיתות נקשרו בשמה. ובכל פעם מחדש, ללא יוצא מן הכלל, ביבי מאשים את חורשי רעתו ומזמין את התקשורת לעזוב את שרה (המסכנה והחלשה) ולתקוף אותו. איזה מעשה אבירי! אלא שאין בו האומץ הנדרש כדי לעמוד מאחורי הצהרותיו ובמקום להתייצב בגאון אל מול ההאשמות הוא שולח לחזית את עדת עושי דברו המשולחים: תמיד זה יועץ תקשורת תורן, תמיד זה עו"ד המשפחה התורן, ובעת הצורך אלה הפוליטיקאים הנרצעים. אף פעם לא הוא. גיבור גדול, נכון? אביר, נכון? זהו ביבי. זהו הביביזם.
ביבי הוא אשף בפיזור הבטחות. הוא הבטיח שלום ובטחון, הוא שימוטט את החמאס. הוא הבטיח לפתוח את כל החסמים ולפתור את משבר הדיור עם סופרטאנקר. הוא הבטיח להוריד את יוקר המחיה. הוא הבטיח למנוע איראן גרעינית. הוא הבטיח לא לשחרר רוצחים. הוא הבטיח לא לנהל מו"מ עם החמאס. הוא הבטיח ישראל הנמנית עם עשר המדינות המשגשגות בעולם… והרשימה עוד ארוכה. אז מה אם הוא הבטיח? דבר מהבטחותיו הוא לא קיים. כי מלכתחילה לא היתה לו כל כוונה לקיים. לכל הבטחותיו יש תמיד רק מטרה אחת: לזכות בבחירות. מי כמוהו יודע שעד הבחירות הבאות איש כבר לא יזכור את הבטחות הסרק הקודמות שלו ואפשר יהיה לחזור אל הציבור עם הבטחות חדשות.
ביבי לעולם לא יוותר על אף פירור של קרדיט. לעולם הוא יהיה הראשון שזיהה, זה שהנחה וזה שהורה עד אשר מדובר בכישלון. האשמה היא אף פעם לא שלו. היא של קודמיו, של מתנגדיו, של כפיפיו עד אחרון עובדי משק הבית, של התקשורת , רק לא שלו. הוא חף מכל טעות וחסין בפני כל אשמה. לשיטתו , ביבי אשם זה אוקסימורון.
ולמי שלא שם לב גם האשם במפלתו הצפויה בבחירות הקרובות סומן כבר מראש, שמו: נוני מוזס. מה שאומר שנוני מוזס גבר על שלדון אדלסון. גם זה לא ענין של מה בכך.
ועוד משהו. אברהם לינקולן אמר : "אתה יכול לשקר לרוב האנשים רוב הזמן אך אינך יכול לשקר לכל האנשים כל הזמן" הביביזם מנסה להפריך את התובנה הזאת, האם יצליח? מסופקני.
הכותב הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת
פורסם ב-1.3.15
