הביצה כמרקחה. אחרי שכל הצפרדעים גמרו לצחוק לאידם של הפרסומאים שערוותם נחשפה ומקורות ההשראה שלהם פורסמו ברבים (מה שהאינטרנט יכול לעולל) נמצא גם המשרד שהגיש ערעור על זכותם להחזיק בקקטוסים שהוענקו להם ברוב עם והדר ודרש מועדת הקקטוס לפסול אותם ולחלק את הקקטוסים מחדש, לזוכים שבאמת ראויים להם. אך, שוד ושבר.ועדת הקקטוס דחתה את הערעור שהגיש סמואל-הוס על זכייתם של העבודות החשודות, לכאורה, בהעתקה. והצפרדעים בביצה, זועמים.
הזעם יצא על נימוקי הועדה, שהיו: פסילת עבודות כמותן כהטלת כתם בל יימחה בצוותים הקריאייטיביים האחראים להן ועלולים לגרום נזק רב למשרדי הפרסום מהן יצאו ולפגוע בשמם הטוב ובמוניטין שלהם.
עוד מסרה הועדה שהדמיון (ולפעמים, הזהות) בין מודעה אחת לקודמתה, אינו מהווה הוכחה חותכת שהמודעה הועתקה ולכן אין בו כדי לפסול את העבודה.
הכעס, המוצדק לכשעצמו, שעוררה החלטה זו , נובע בעיקר מנימוקיה שבעצם מספקים הגנה מוחלטת ל"חשודים" ומכשירה ,למפרע,כל העתקה וגניבה רעיונית, עתידיים. מאחר וברור לגמרי שלעולם אי אפשר יהיה להוכיח בצורה חותכת שאכן בוצעה העתקה. אלא אם כן יימצא האיש שיודה בכך. וזה כנראה לא עשוי לקרות.
לדעתי, המהומה משוללת כל יסוד ונובעת מחוסר הבנה. ועדת הקקטוס איננה גוף שיפוטי המופקד על טוהר המידות. הועדה היא שלוחה של האיגוד לפרסום ואיגוד המפרסמים, שכדרכם של איגודים מקצועיים תפקידם, על פי הגדרתם, הוא , בראש ובראשונה,להגן על ולדאוג לאינטרסים של חברי האיגודים. של אלה מול אלה ושל שניהם יחד או לחוד מול המדיה ומול הרשויות הרגולטוריות. את התפקיד הזה בדיוק מילאה הועדה. היא הגנה על חברי האיגוד.
שני האיגודים המכובדים הללו, מעולם לא לקחו על עצמם לעודד חשיבה יצירתית מקורית
לכן, אין זה מתפקידה של הועדה להוקיע העתקות. אבל זה כן מתפקידה לשמור על שמם הטוב של חבריה ועל המוניטין שלהם. גם תחרות הקקטוס עצמה, לא נועדה (למרות הצהרות רפות לשון, המיועדות לתשלום מס שפתיים) לקדם את החשיבה היצירתית, כי אם, לפאר ולרומם את חברי האיגוד ולעטר אותם, כל אחד בתורו, בתארים שונים.
העובדה שאני מגן על החלטת הועדה איננה מעידה, בהכרח,שאני בעד העתקות וגניבת רעיונות. ההיפך הוא הנכון. אני רק נגד צביעות והעמדת פנים.
מי שרוצה להוציא את הפלאגיריסטים מהתחרות שישנה קודם את הצ'רטר של הועדה השופטת. ולשם כך צריכים החברים לשנות ולהרחיב את מטרותיו ואת ייעודו של האיגוד.
ביום שחברי האיגוד יטלו על עצמם לחרוג מחוג האינטרסים הצרים של בעלי המשרדים ולראות בקידום הענף, חלק מתפקידם ואחריותם זה יהיה היום שבו הם יצטרכו להגות ולקיים תוכנית רבת היקף לקידום ולעידוד כוחות היצירה בענף, לקידומם המקצועי של העובדים, להכשרתם ולטיפוחם ולקידום מעמדם בחברה בכלל ומול המפרסמים, בפרט. כשהיום הזה יגיע, יש לקוות שהאיגוד יקיים גם תחרויות קריאייטיב שיישפטו רק ע"י אנשי קריאייטיב, במסגרת הליכים שיתנו לכולם הזדמנות שווה ללא הבדל גודל וכמות הגשות ושיפסלו כל עבודה החשודה בהעתקה, עוד בשלב השיפוט ולו גם על בסיס חשש לחשד ( כמקובל אצל המחמירים) וכך תיחסך מהם, לפחות, ההתבזות הפומבית. כשנגיע ליום הזה אפשר יהיה לעודד יצירה מקורית מבלי לפגוע, אגב כך, בשמם הטוב של משרדי הפרסום.
הכותב הוא מנכ"ל ADMAN
החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת
פורסם ב-06.6.05 YNET