פנינה רוזנבלום דחתה את ההזמנה שהפנה אליה האיגוד הישראלי ליחס"צ ולדוברות, להשתתף בחבר השופטים של תחרות האריה השואג.
הנימוק: היא עסוקה מדי.
(אם אינני טועה, הידיעה הזאת "הודלפה" באדיבות פנינה רוזנבלום)
כך, בצעד אחד פשוט היא העמידה את הנהלת האיגוד ככלי ריק ועשתה לעצמה (שוב) יחסי ציבור מעולים.
אינני יודע מה עלה בדעתם של אנשי האיגוד שהחליטו להזמין את פנינה להימנות עם חבר השופטים. האם הם סברו שהיא עומדת בשורה (מקצועית) אחת עם עמוס שפירא,
שמואל ורשבסקי, אלי גידור וחבריהם? או שמא זה היה אקט טהור של יחסי ציבור, להזמין את פנינה כ"קישוט" לתחרות?
אחרי הכל, למרות שהצלחתה היא כולה פרי של מסע יחס"צ , עצמאי, מהדרגה הראשונה, היא איננה אוטוריטה בתחום, היא לא נחשבת לבת סמכא בקרב אנשי המקצוע, אז מה לה ולשיפוט מקצועי? אדרבא אני כלל לא בטוח שהשתתפותה היתה מוסיפה לעוצמת השאגה או למשקל הפרס. יכול מאוד להיות שהיתה הופכת את כל התחרות לקוריוז יחס"צני ותו לא.
אבל פנינה, כנראה, חכמה יותר מכל מנהלי האיגוד, גם יחד. היא מבינה שמקומה לא יכירנה שם. היא קלטה, בחושיה המחודדים, שכל מטרת הזמנתה היתה להתהדר בשמה והעדיפה לא לקחת חלק בפארסה הזאת, היא פשוט "עסוקה מדי".
היא אמנם, פנויה להופעה בכל תוכנית אירוח טריויאלית בטלויזיה או במתנ"ס בשדרות או בנתיבות אבל היא "עסוקה מדי" כדי לשפוט בתחרות האריה השואג. כי, מי כמוה יודעת, שתוכניות הטלויזיה ,הראיונות בפריפריה ומרכז הליכוד, הם מקומה הטבעי.
שם היא נחשפת בפני הקהלים הטבעיים שלה ושם היא קוטפת את מירב הפירות. משם היא צמחה ושם היא פורחת. שם הוא ביתה.
היא יודעת היטב שהמגרש של חבר השופטים של תחרות האריה השואג איננו המגרש הביתי שלה. במגרש הזה, היא תרגיש כזרה בין זרים ושום תועלת לא תצמח לה מזה. פנינה, כנראה, ניחנה באותה יכולת נדירה, שגם ביבי נתניהו ניחן בה והיא יכולת ההתמקדות המוחלטת בקהל המטרה. מי שלא נמנה עם קהל המטרה, לא נספר. זהו חוק יסוד בשיווק שמעטים בלבד, יודעים גם ליישם אותו.
היכולת להגיד לא להזמנות תקשורתיות שאינן מתאימות לך, ראויה להערכה רבה. או כמו שכבר אמרו חז"לינו זכרם לברכה "דע את מקומך" יותר מדי פעמים, אנחנו רואים אנשים שלא מכירים את הכלל החשוב הזה או מעדיפים להתעלם ממנו ומוצאים את עצמם בחברה ובסיטואציות מאוד מביכות אך ורק בגלל שלא השכילו לעמוד בפני הפיתוי ולדחות את ההזמנות שהם קיבלו להשתתף בפורומים, בתוכניות אירוח או בראיונות שלא התאימו להם.
לא הייתי מאמין שאגיע ליום הזה אבל אני מסיר את הכובע בפני פנינה רוזנבלום, אשפית יחסי הציבור העצמיים. נ.ב אחרי סירובה של פנינה, יכול האיגוד להזמין את מורן אייזנשטיין ,את אורלי ווינרמן או את רוחמה אברהם. שלושתן מבינות משהו ביחסי ציבור, שלושתן נראות טוב והן אפילו בלונדיניות. לא אלמן ישראל.
הכותב הוא מנכ"ל ADMAN
החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום השיווק והתקשורת.
פורסם ב-YNET ב-25.4.05
