רמי לוי הקים רשת קמעונאית זולה ומשגשגת והתקשורת חוגגת את עלייתו לגדולה של ילד הבאסטות משוק מחנה יהודה ואת הצלחתו מול הרשתות הגדולות..
ממש שילוב קטלני של סיפור דוד וגולית, הסיפור העתיק ביותר בתולדות האנושות.
יחד עם סיפור סינדרלה, הסיפור האהוב ביותר בהיסטוריה.
למה התקשורת אוהבת את זה? כי היא יודעת שלמעלה מתשעים אחוז מהקוראים יאהבו את זה. כל אחד ואחת מאיתנו (ה-90%) אוהבים להזדהות עם החלש שניצח את הבריון השכונתי. ובאותה מידה אנחנו אוהבים את סיפור הילד הדל שהצליח כנגד כל הסיכויים. הצרכים הנפשיים הבסיסיים ביותר באים כאן על סיפוקם המלא.
עכשיו, דוד/ סינדרלה שלנו הקים גם חברת סלולר וירטואלית זולה והתקשורת עומדת משתאה ומריעה לו
"אין לו MBA, אין לו משרד מיתוג טרנדי, איו לו משרד פרסום מחוכם והוא משנה פרדיגמות של עסקים ושיווק" משתפך העיתונאי הכלכלי ומפריז "חברות הסלולר נבוכות ועל סף פאניקה".
ואם באותה באותה הזדמנות שהעיתונאי מריע לרמי לוי הוא גם שם ללעג את כל יתר החברות במשק הנזקקות לשירותיהם היקרים והמיותרים, לכאורה, של כל אותם "משרדי פרסום ומיתוג מרמת החי"ל", מה טוב. ציבור הקוראים יאהב את זה כפל כפליים.
אחרי הכל, מה הם כל אותם משרדי פרסום, יחס"צ ומיתוג אם לא פרזיטים שלא מועילים לאף אחד ורק מוצצים את דמן של החברות הפתיות הצורכות את שרותיהם ואגב כך גם מייקרים את שרותיהן/מוצריהן.
העיתונאי נותן פתחון פה גם למנכ"ל
חברת הסלולר של רמי לוי, המתגאה "אין לי תקציב. רמי מחשב הכל על מחשבון הקאסיו שלו ומחליט אם זה רווחי או לא" ומלעיג , אגב כך, על כל החברות הגדולות הנזקקות לתוכניות עסקיות ותקציבים ידועים, כדי להתנהל.
ואותו מנכ"ל אפילו לא מתחיל להבין שמנכ"ל ללא תקציב זה לא יותר מתואר ריק מתוכן.
אז הרשו לי להיות הורס החגיגה התורני. רמי לוי הוא אולי סינדרלה אבל איננו דוד והוא לא ניצח את גוליית. הוא אפילו לא התקרב אל גוליית. הוא לא שינה פרדיגמות בעולם השיווק כי הוא מעולם לא היה שם. וחברות הסלולר לא בפאניקה כי הוא לא מאיים עליהן. בדיוק כמו שהוא לא מאיים על רשתות השיווק הגדולות.
רמי לוי לא למד באקדמיה והוא לא זקוק ללימודים אקדמאיים כיוון שהוא סוחר העוסק במסחר ולא בשיווק. וכדי להצליח במסחר אתה צריך חושים בריאים של סוחר ממולח, תעוזה, חוצפה וידע בסיסי בחשבון.(מחשבון קאסיו מספיק) הלימודים האקדמאיים היו רק מפריעים לו.( הם היו מלמדים אותו שלקנות בשקל ולמכור בשני שקל, זה לא רווח של 10%, כמו שמספרת הבדיחה הישנה)
רשת השיווק הקמעונאי שלו מצליחה, בקנה המידה שלו, כי המטה שלו רזה שלא לומר שלדי ומבוסס רובו ככולו על בני משפחתו כך שרוב הכסף נשאר בבית. אין לו תקציב פרסום ואין לו הוצאות שיווק. הוא מוכר בזול לציבור שמחפש קנייה זולה. הוא מסתפק במקדם רווח נמוך כי גם ההוצאות שלו נמוכות. אבל בראייה שיווקית נתח השוק שלו קטן ורחוק מלאיים על הרשתות הגדולות.
את אותה הגישה ואותה האסטרטגיה הוא מתכוון לנקוט בשדה השיחות הסלולריות. מינימום תשתיות,מינימום שרותים, מינימום הוצאות , מחירים נמוכים ומרווחי רווח סבירים. וכן, גם כאן הוא מתכוון להעדיף את קרובי המשפחה. את הלוגו והסיסמא הגתה אחת מבנות המשפחה, מנהל הפיתוח הוא אחיינו ומנהלת הלוגיסטיקה היא אחייניתו ואני בטוח שהוא אפילו מגחך בינו לבינו על התארים הללו, שהוא בוודאי משוכנע שהם מיותרים לחלוטין.
מה יהיה נתח השוק שלו , כשיגיע לשיאו? אולי 2%. למה? כי רמי לוי הוא סוחר
ולא איש שיווק. עבור סוחר 2% הם המון, עבור איש השיווק הם כלום.
ורק כדי למנוע אי הבנות: בעיני, סוחר איננה מילת גנאי, כי אם שם תואר לבעל עיסוק.
אז מה ההבדל? בסופו של דבר כולם רוצים אותו דבר: להרוויח כסף, לא?
אז זהו שלא. אצל הסוחר הרווח הוא המטרה אצל איש השיווק הרווח הוא התוצאה. לכן, סוחרים , לעולם ישארו קטנים, יחסית לגודל השוק וחסרי כל מחויבות לעסק או ללקוחותיו. היום הם בעסקי ירקות ומחר הם יסגרו ויעברו לעסקי נדל"ן או למכוניות יד שניה.
חברות השיווק משקיעות הון תועפות בבניית המותג, ברכישת לקוחות ובטיפוח נאמנותם ובכך הן יוצרות מחויבות טוטאלית לחברה שהקימו. יותר מדי כסף הושקע בה ויותר מדי אנשים תלויים בה. וגם כשהבעלות על אותן חברות
מחליפה ידיים, החברות ממשיכות להתקיים. כוחן הוא בכוח המותג וכוח המותג הוא פונקציה של נאמנות הלקוחות. כל כך פשוט שבא לבכות.
אם תרצו זהו כל ההבדל בין מסחר לשיווק. המסחר עוסק בכסף בעוד שהשיווק עוסק באנשים.
ורמי לוי שהוא סוחר מבריק ומצליח מבין משהו בכסף. הוא לא מבין בשיווק אבל זה לא מפריע לו. הוא ממילא לא משחק במגרש הזה. על פי תפיסת עולמו כוך של יותר ממטר על מטר למנכ"ל חברת הסלולר שלו זה בזבוז כסף ומזכירה למנכ"ל זה מותרות של חברות בזבזניות.
הבהרות: למען הסר ספק.
א. אינני חושב שכדי להצליח בשיווק חובה להחזיק בתואר אקדמי בשיווק. נהפוך הוא. אני חושב שלימודי השיווק באקדמיה הם מכשול ולא יתרון, אבל אני כן חושב שחשוב ללמוד. כל תחום שמפתח את כישורי החשיבה, כמו: פילוסופיה, ספרות, תלמוד או מתמטיקה. כי בסופו של דבר המצליח הוא זה שיודע לחשוב .
ב. יש לי כבוד לרמי לוי ולהישגיו צר לי רק על העיתונאים שקושרים לו כתרים שיותר משהם מעידים עליו הם מעידים על בורותם, הם.
הכותב הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת.
התפרסם באייס ב-14.12.11
