מה הייתם אומרים על בעל חנות המשמיץ 90% מהסחורה שלו לטובת
10% מהמוצרים שהרווחיות שלו עליהם, מעט גבוהה יותר?
נכון. כל מה שהייתם אומרים, נכון.
אבל זה בדיוק מה שעושים ברשת מגה, בקמפיין אותו מוביל אברי גלעד.
אברי מנסה לשכנע אותנו שכל המותגים הנמכרים ברשת הם חרטא ברתא.
פרסום ואריזה ותו לא. והוא טוען שמוטב לנו לרכוש את המותג הפרטי של הרשת שאיננו משקיע בפרסום ואריזה . מה, לא? אז מה זה הקמפיין הזה? ומה זה המותג הזה? כמו שאתם רואים :-פרסום ואריזה. אז מה ההבדל? או! זה מותג פרטי שהרשת מרוויחה עליו יותר.
אברי גם טוען שהמותג הפרטי הוא באיכות זהה למותגים המוכרים ומחירו נמוך מהם. וזה שקר גס. כי המוצרים אינם זהים. הם מיוצרים ע"י יצרנים שונים, במדינות אחרות ובאיכות שונה.
יתר על כן, מנהלי הרשת יודעים היטב (כי הם מתפרנסים מזה) שמותג מוכר
מספק לצרכן מעל ומעבר לתועלתו המיידית. כלומר , לדוגמא מותג פסטה ידוע
הוא לא רק פסטה, הוא גם בטחון, דימוי ותחושות שהם ערכים לא פחות חשובים ולפעמים אף יותר מאשר הפסטה עצמה . ועבור ערכים אלה הצרכן מוכן ורוצה לשלם במיטב כספו. עובדה. בכל העולם, פרט למקרים חריגים ביותר , המותג
הפרטי איננו עובר יותר מ-15% ממכירות הרשת.
אז על מי מגה מנסה לעבוד? עלינו, זה ברור. אבל למה?
לאלוהים ולמנהלי מגה, פתרונים.
הכותב הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת
פורסם ב-15.10.09
