כידוע, בידול הוא יסוד מוסד בתורת השיווק.
אז מה עושים שני מותגים פוליטיים מתחרים
המייצגים עמדה זהה? כיצד הם ייבדלו זה מזה?
זאת הדילמה הקשה, המייסרת, בימים אלה,
את ראש הממשלה
ואת שר הביטחון, חברים לשעבר, יריבים בהווה
ומתחרים בעתיד.
הדילמה, סבוכה מהרגיל כי פנים רבות לה.
מצד אחד, הציבור מצפה מהם לפעול, להגיב
ולשים קץ למתקפת הטילים הנוחתים על שדרות
ובנותיה, יום יום ולילה לילה, כבר שנים רבות.
מאותו צד, גם לא סביר שמדינה ריבונית
(החזקה באיזור?) תשלים עם מצב עניינים שכזה,
כאשר היא מותקפת, ללא הפסק, ע"י שכנתה
החלשה בעוד היא יושבת בחיבוק ידיים. גם כאשר היא
מכנה את קוצר ידה-"איפוק". ואפילו לא, כשמסבירים
לנו שאיפוק פירושו כח.
מצד שני, גם ראש הממשלה וגם שר הביטחון, מסיבות
השמורות עימהם (וחזקה עליהם שיש להם סיבות טובות)
נמנעים מהצעד שהכל מצפים מהם ומסתפקים
בתקיפת משגרי הטילים, אם וכאשר הצבא מזהה אותם.
זאת בניגוד גמור לכלל התלמודי העתיק "הקם להורגך
השכם להורגו" (מסכת ברכות) כלל זה אומץ ע"י רוב עמי העולם
ומעוגן אפילו במגילת יסוד האו"ם (סעיף 51)
אבל, כידוע, ראשי המדינה שלנו עוסקים
במדיניות ולא בלימודי גמרא.
מאותו הצד, שניהם חייבים לספק לציבור סיבה מניחה
את הדעת להימנעותם מנקיטת הפעולה המתבקשת
ובה בעת להפיס את דעתו של הציבור המותקף ולהבטיח
שהפעולה המיוחלת
בוא תבוא. אם לא מחר אז מחרתיים.
כאן, פתאום, הם שמחים לאמץ דווקא כלל המופיע
בקוראן,
האומר "אלוהים עם הסבלנים, אם יתאזרו בסבלנות".
מצד שלישי, הם מנסים להגיע להסדר רגיעה זמני,
שייתן להם אוויר לנשימה, יסיר מעליהם את לחץ התושבים
הנזעמים ויאפשר להם לדחות את הפעולה שאינם
רוצים בה ולו גם במחיר של מתן שהות לאויב, להתחמש,
להתעצם, להתאמן ולהתבצר כך שלבסוף יגבה מאיתנו מחיר כבד,
שבעתיים.
ומצד רביעי, מאחר ושניהם תמימי דעים וגם
יריבים/ מתחרים פוליטיים, הם חייבים, לבדל את עצמם
האחד מהשני, כדי שיוכלו לקצור את הפירות, ביום
הבוחר.
זאת היא ללא ספק אחת התסבוכות
התקשורתיות, הסבוכות ביותר.
כסמל תותחנים, בדימוס, אינני מתיימר לחוות דעה
לגבי האיסטרטגיה הצבאית ,הנדרשת. למרות, שיש
לי כזאת. ויש לי גם דעה על מדינה שמוכנה להקריב
את חיי אזרחיה אך לא את חיי חייליה.
אבל אני כן מרשה לעצמי להציע פתרונות לתסבוכת
התקשורתית, שהשניים האלה נקלעו אליה.
דהיינו: איך משווקים את חוסר המעש כחוכמה מדינית?
ואיך מוצאים את הבידול בין שתי עמדות זהות?
אם ברק היה שואל אותי (והוא לא. כי הוא לא שואל אף אחד)
הייתי מציע לו לנקוט גישה חדשנית ואולי אפילו
מהפכנית. הייתי מציע לו איסטרטגיה המשלבת
כנות יחד עם דיבור ברור, לא מורכב,בלתי מתחכם, המובן
לכל אדם.
הייתי מציע לו לצאת בהודעה הבאה:" כמי, שאיש לא
מטיל ספק בניסיונו ובכישוריו הצבאיים, אני אומר
לכם, במלוא הכנות שאין לנו פתרון לקסאמים.
אינני מציע להכניס את צה"ל לביצה העזתית,
להקריב עשרות אם לא מאות מבנינו, לשלם מחיר
מדיני כבד ולאחר מכן לסגת עם הזנב מקופל בין רגלינו,
מבלי שפתרנו את הבעיה.
לכן, אני מתכוון להפוך כל אבן כדי למצות את תהליך
הרגיעה, גם אם הוא זמני. ובפסק הזמן הזה, נמשיך לעבוד
במלוא המרץ, כדי למצוא ולפתח מענה צבאי הולם,למקרה
שנזדקק לו בעתיד"
אני סבור שהודעה ברוח זאת, תתקבל אמנם באכזבה
אבל גם בהבנה ותקנה לברק אהדה והערכה,
לפחות על הכנות והשפה הברורה.
ברק, בוודאי מכיר את המשפט "ניכרים דברי אמת"
(פירוש חז"ל לפתרון חלום פרעה-בראשית , וישב)
הייתי ממליץ לו לחשוב על זה.
לעומת זאת, אם ראש הממשלה היה שואל לדעתי
(והוא לא. כי יש לו יועצים אחרים) הייתי מציע לו לצאת
בהודעה הבאה: "כמי שעשה את שירותו הצבאי בעיתון במחנה,
אינני מתיימר להיות מומחה צבאי. לכן, אין לי אלא
לסמוך על שר הביטחון ועל הרמטכ"ל (שניהם ברי סמכא,
מובהקים) ואין בכוחי ובסמכותי המוסרית, לכפות
עליהם פעולה בניגוד לדעתם המקצועית.
מוועדת חקירה אחת, יצאתי בשן ועין ואינני מתכוון
להידרש לוועדת חקירה נוספת. מה עוד, שמעולם לא
הוקמה וועדת חקירה כדי לבדוק את קוצר ידה של הממשלה.
את הפרק הזה למדתי ממורי ורבי, ראש הממשלה
יצחק שמיר, שלא עשה דבר במשך 7 שנים, גם כאשר הטרור
השתולל בחוצות ערינו ואיש לא דרש לבדוק
את חוסר מעשיו.
לכן, כל זמן ששר הביטחון שלי דורש להימנע מפעולה צבאית
אין לי אלא לגבות אותו."
ההודעה הזאת תעלה לו אמנם בביקורת על חוסר מנהיגות
אבל תתקבל בהבנה ובהערכה על כנותו
בעוד שהאחריות לחוסר המעש תוטל על כתפיו של שר הביטחון, יריבו.
האם יש סיכוי שמי מהאישים הללו יקבל את עצתי?
לדעתי לא. כי, כנות וגילוי לב אינם מצויים במחסן התחמושת
של הפוליטיקאי, הישראלי, המצוי. בסביבה המקדשת את התחמנות
ואת אמנות הקומבינה, כנות היא מילה נרדפת
לחוסר תיחכום ואיזה פוליטיקאי רוצה להיתפס כבלתי מתוחכם?
בעיניו, עדיף להיתפס כבלתי מובן, בלתי אמין, תככן ואפילו מתנשא
רק לא "בלתי מתוחכם" רחמנא ליצלן.
הכותב הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש
לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת
פורסם ב-YNET ב-23.06.08
