עתון כלכלי נחשב, פרסם בשבוע שעבר,
כתבה רחבת יריעה שנכתבה ע"י, לא פחות מ- 4 עיתונאיות
מכובדות, על העבודה בעולם
הפרסום והתקשורת.
את העבודה בעולם הפרסום סיכמה הכתבה
בקביעות הבאות: העבודה קשה, השעות ארוכות,
זוהר יוק והשכר נמוך.
כיוון שאני סבור שהנושא, מעט יותר מורכב
ויותר מדי חשוב, מכדי להשאירו בקביעות
הפשטניות והכוללניות הללו, החלטתי לנצל במה זו,
כדי להאיר אותו באור הנכון.
לאורך השנים ועד עצם היום הזה, פונים אלי צעירים
רבים בשאלות, כגון: האם כדאי ללמוד פרסום?
אם כן, היכן כדאי ללמוד? וכיוצא באלה.
לכולם אני אומר, כמו מנטרה, "אם אש הפרסום
לא בוערת בעצמותיך, חפש לך עיסוק אחר.
מקצוע הפרסום הוא מקצוע נוראי. הוא תובעני,
הוא שוחק והוא בעיקר כפוי טובה (מצידם של הלקוחות)
אתה יכול לתת להם את גופך ואת נשמתך, אתה יכול לעשות
עבורם נסים ונפלאות, אתה יכול להוריד להם את הירח והכוכבים
והם, לעולם לא יכירו לך טובה.
ובהזדמנות הראשונה, מאלף ואחת סיבות, הם
ינטשו אותך לטובת מי ממתחריך. וחוזר חלילה"
"אם כך" עולה תמיד השאלה "אז למה בכל זאת אנשים
עובדים בפרסום?" ואני משיב "כי כמו ברוב הדברים בחיים,
לצד החסרונות יש גם יתרונות" אני אינני מכיר אף מקצוע אחר
להוציא רפואה העוסקת בהצלת חיים, המעניק סיפוקים כל כך
עצומים וכל כך מהירים.
כפרסומאי יש ביכולתך להשפיע על הנוף הסביבתי, על השפה,
על דרכי החשיבה ועל תבניות ההתנהגות של ציבורים שלמים,
על בנייתם של מותגים מצליחים ואפילו על בניית אימפריות כלכליות.
אתה יכול "להמליך" ראשי ממשלה ונשיאים ולהשפיע על
מדיניותם.
כמובן, כמו שציינתי בפתיחה, סיפוקים אלה גובים מחירים
כבדים שרק מי שהפרסום בוער בעצמותיו, יהיה מוכן לשלם.
אבל, אינני מתכוון להשאיר את הנושא בתשובה הכללית
הזאת ולכן אפרט.
עולם הפרסום הוא עולם מלהיב, לאנשים אינטילגנטיים,
סקרנים, יצירתיים, שאפתניים, כריזמטיים, מוחצנים,
תחרותיים וכן, גם בעלי אגו מפותח.
נכון, העבודה היא תובענית ורבת שעות אבל במה זה שונה
מעבודה בהיי טק, בעריכת דין, בחשבונאות, בארכיטקטורה
ו/או ברפואה?
אמת, המתחילים חסרי הנסיון, מתחילים בד"כ בשכר מינימום
(כמו בשאר המקצועות, להוציא היי טק) אבל חשוב לדעת,
שהמעסיק משקיע בכל עובד מתחיל, פי שתיים ופי שלוש
מעלות שכרו בהכשרתו המקצועית, בזמן המושקע בו,
בספיגת הטעויות שלו ובמחיר כשלונותיו. ולא תמיד זה משתלם.
כי עובד שאיננו מצדיק את ההשקעה או שנפלט מהענף
אחרי שנה או עובר למשרד אחר , מייצג עבור המעסיק
הפסד מוחלט.
אמנם, השכר ההתחלתי הוא נמוך אבל שלא כמו במקצועות
אחרים, ההתקדמות איננה תלויה בשום פז"מ אלא , אך ורק,
ביכולותיו
וכישוריו של העובד.
ככל שהעובד טוב יותר ומבריק יותר, כן קידומו מהיר
וגבוה יותר.
אינני מכיר תחומים רבים, בהם צעירים בני 30 משתכרים
30000ש"ח ויותר.
כותבות המאמר (בעתון הכלכלי) מציינות שהשכר איננו
עולה עם הוותק וזה נכון. כי כמו שאמרתי, בפרסום
הוותק לא קובע. מה שקובע זה הכשרון, היכולת המקצועית,
האישיות וההישגים. אם יש לך את זה תגיע רחוק ומהר
ואם אין לך את זה, לא תגיע לשום מקום גם אחרי
שנים רבות.
זה, אמנם, נשמע אכזרי אבל זה גם מה שכל כך יפה
ומאתגר בענף הזה.
נכון, יש עזיבה של כ-30% בשנה, אלא שסיבותיה הרבה יותר
מגוונות ומורכבות מכפי שהוצגו באותה כתבה.
יש העוזבים אחרי שהם מגלים שאינם בנויים ואינם
מתאימים לענף, יש המופלטים כיוון שאינם טובים מספיק,
יש אלה המגלים ש"הזוהר" הוא אגדה,
יש נשים שהופכות לאימהות ונפלטות מהענף, יש העוברים
לתפקידי שיווק "בצד השני" ויש המגיעים לגיל 40 ונאלצים
לפרוש כי הם כבר נחשבים ל"זקנים".
אותו מאמר מציין את העובדה שעולם הפרסום מעסיק בעיקר נשים
וצעירים ,תופעה אופיינית, בד"כ לענפים שבהם השכר נמוך.
קביעה זו מופרכת, בעיני, פעמיים.
פעם אחת מכיוון שהשכר לעובדים טובים כלל איננו נמוך, בשום
קנה מידה. רוב העוסקות בענף הן נשים כיוון שהן עולות
על גברים בכל פרמטר אפשרי. הן אינטיליגנטיות יותר,
מסורות יותר, חרוצות יותר, בעלות יכולת אנליטית גבוהה
יותר וכושר שכנוע רב יותר. ובכלל לקוחות מעדיפים
בד"כ לעבוד עם ומול נשים, מכל הסיבות דלעיל ועוד כמה.
הסיבה שהענף מעדיף צעירים נובעת מההנחה, השגויה לדעתי,
שצעירים מביאים חשיבה רעננה וחדשנית. שתי תכונות מאוד
מוערכות בעולם הפרסום.
עכשיו, תשאלו בוודאי "אז מה השורה התחתונה?"
תשובתי, לצערי, מאוד אכזרית.
אם הפרסום זורם בעורקיך ובוער בעצמותיך ואם
אתה משוכנע שקורצת מחומר של כוכבים, מלאכת הפרסום,
יכולה להיות קריירה מסעירה, מלהיבה, מספקת ומתגמלת.
אם לעומת זאת, אינך בטוח שאתה כוכב, כדאי לך למצוא
קריירה חלופית. להיות בינוני בעולם הפרסום, לא שווה
את המאמץ והאגרבציה.
הכתוב הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש
לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת.
פורסם ב-YNET ב-04.06.07
