הכותרת הראשית של ידיעות אחרונות
מיום ו' האחרון, זעקה " קדימה הולכת
על קמפיין נגד נתניהו"
בהמשך, הידיעה מצטטת את ליאור
חורב, האיסטרטג של קדימה
"נזכיר לציבור הישראלי בדיוק מיהו הביבי
שנתניהו מבקש להשכיח, נזכיר את ביבי המסית,
המדיח , הנלחץ. את ביבי שמתכנן פוטש,
את ביבי ומרכז הליכוד
ונביא אמירות לא נעימות של שרון על ביבי"
מטרת הקמפיין הנגטיבי, לדברי חורב, היא
להחזיר את הליכודניקים לשעבר ואת הרוסים
שתמכו בקדימה ועכשיו שוקלים להצביע ליכוד.
אם כך יהיה, זאת תהיה שגיאתה הראשונה של קדימה.
עד כה, קדימה לא שגתה, כי היא לא עשתה ולא אמרה, מאומה.
כוחה היה בשתיקתה. כך היא הצליחה לשמור
על מובילותה המרשימה, בסקרים,
שנתנו לה למעלה מ 40 מנדטים.
עתה, כשהסקרים האחרונים מציגים ירידה אל מתחת
לקו ה-40, בקדימה מתחילים להלחץ.
וכידוע, לחץ הוא יועץ רע.
מן הידועות היא, בקרב הפרסומאים, שמותג מס.1 לעולם
איננו מתייחס לבאים אחריו. כמספר 1 מובילותו
היא היא ההוכחה הניצחת לעדיפותו
ואין לו צורך להתייחס לנחותים ממנו.
או אם תרצו, מספר 1 לעולם יביט קדימה
ולא אחורה.
מספרי 2 ו-3, לעומת זאת, תמיד ישאפו
להשוות את עצמם למוביל וינסו לשכנע אותנו,
בעדיפותם.
הנחת היסוד המונחת בבסיס איסטרטגיה זו,
היא שגם אם ייכשלו בנסיונם לשכנע אותנו
בעדיפותם, לפחות הם מיצבו את עצמם
בשורה אחת עם המוביל וכך יזכו ביתרון
,על פני יריבם המיידי אשר ימצא את עצמו
כמספר 3.
לכן, מובן לגמרי מדוע ביבי תוקף את אולמרט
וברור לחלוטין מדוע פרץ תוקף את אולמרט.
שניהם רוצים למצב את עצמם,
כמספר 2.
מכאן, ברור גם למה ביבי ופרץ לא תוקפים זה את זה
כי אין להם עניין למצב את עצמם כמספרי 3
אבל, לגמרי לא ברור מה לאולמרט יש לחפש
אצל מתחריו.
הוא סירב בצדק להשתתף בעימות הטלויזיוני
עם שני יריביו ובכך נמנע מלסייע להם.
אלא שנראה שהמתקפות האחרונות עליו,
מציבות בפניו פתוי שקשה לו להתעלם ממנו.
הוא, שידע תמיד להשתלח בכל תוקפיו, בעיקר
מהתקשורת, ונהנה תמיד להשיב להם
מנה אחת אפיים, מוצא את עצמו פתאום,
בסיטואציה זרה לו.
הוא נדרש, עתה, לעטות גלימה של מנהיג לאומי,
לנהוג איפוק ולהתייחס אל תוקפיו בסלחנות
וזה מנוגד לאופיו, לאישיותו, לכושרו הרטורי
ולכל ההיסטוריה האישית שלו.
זה, בדיוק המקום, בו הוא נזקק, יותר מתמיד,
ליועצים אמיצים שיידעו לעמוד מולו ולמנוע ממנו
להיות הוא עצמו, למען טובתו.
לכן, הייתי מצפה מליאור חורב, יועץ איסטרטגי מהשורה הראשונה,
לא להגרר אחרי דחפיו של לקוחו,
כי אם לרסנו ולהובילו בדרך הנכונה.
זה שקדימה תרד אל מתחת ל40 המנדטים, היה ברור לכל.
זאת היתה רמת שיא שנקבעה בימי האופוריה
של קום המפלגה החדשה. עם התקרבות הבחירות היה צפוי
שקדימה תרד, השאלה היא עד היכן.
בהתנהלות נכונה ניתן למזער את הירידה.
שגיאות ומשחק לידי היריבים עלולים לעלות למפלגה
באבדן מנדטים רבים יותר.
אמנם, לא נראה, בשלב זה, שקדימה תפסיד בבחירות
אבל מבחינתה ומבחינת כוחה הפוליטי,
ירידה אל מתחת ל-35 מנדטים, תיחשב
למכה קשה ותיזקף כולה לחובתו
של אולמרט.
נכתב ע"י גינגי פרידמן , מנכ"ל ADMAN.
החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת
פורסם ב-YNET ב- 6.3.06
