ערוץ 10 עשה איתנו חסד
וסיפק לנו הצצה נדירה
על המתרחש מאחורי
הקלעים של מערכת הבחירות האחרונה
באמצעות הסרט התיעודי-כל אנשי הקמפיין.
הביקורת אהבה לתקוף את "הרדידות"
"הבוטות" ואת "היצריות" של הקמפיינרים,
כפי שהם משתקפים בסרט ובעיקר ומעל
לכל את "האדלריזם" ואני , בעוונותי,
רוצה שוב, לנצל במה מכובדת זאת
כדי להביע דעת מיעוט.
אני סבור שזהו סרט מופת, בעל חשיבות
עליונה לכל מי שמתעניין באיך הדברים
באמת עובדים.
אמנם, כותרת הסרט מעט מטעה כי הסרט
עוסק רובו ככולו בסיקור המטה של קדימה
מעט מאוד בסיקור הליכוד וכמעט כלום
מהעבודה וחבל. כי כמו שאנחנו רואים את
ההבדלים הבולטים בין קדימה לליכוד
אין לי ספק שסיקור העבודה היה מראה
לנו דרך התנהלות, שלישית, שונה משתי האחרות.
אך, חסר זה איננו גורע כהוא זה
מחשיבות הסרט.
נכון,הצופים התמימים והמבקרים המתחסדים,
הוכו בהלם. הם נתקפו "בחילה" ו"שאט נפש"
אבל לצופה הסקרן ניתנה הזדמנות נדירה
לראות מי ומה עומדים מאחורי הקמפיינים
והמועמדים. התמונה, אמנם, איננה מלבבת
אך היא מציאותית, להחריד.
אני לא זוכר , שראיתי , אי פעם, סרט בנושא זה
המשקף את המציאות, על כל גווניה ומכל
זוויותיה, כולל כל החולשות האנושיות של
הנפשות הפועלות, כמו הסרט הזה.
אז מה למדנו מהסרט?
השיעור הראשון והחשוב מכולם הוא ששום דבר
איננו מקרי או ספונטני. מאחורי כל הצהרה
והכרזה של מועמד זה או אחר עומדים צוותים
של פרסומאים, יועצים, פלנרים, אנשי מחקר
וקריאייטיב הדנים, מתווכחים ,מגבשים
ומכתיבים את המסרים של המועמדים.
הקרב האמיתי הוא על סדר היום התקשורתי.
כאשר כל מועמד מנסה להשליט את
סדר היום הרצוי לו.
למדנו, שהניהול האיסטרטגי של המועמד הוא
הדבר החשוב ביותר בניהול קמפיין.
הרבה יותר מקמפיין הפרסום של המפלגה.
למדנו, שגם עתונאים הם בני אדם ויש להם
נטיות והעדפות אישיות.
כמו כן למדנו גם שהם ברובם, לא יותר ממדקלמים
את המסרים שהושמו בפיהם ע"י הפוליטיקאים
השונים. בלי סינון ובלי שיקול דעת.
תופעה זו ידועה ומוכרת, אמנם, לכל מי שמצוי
בתקשורת אבל לציבור הרחב יש בזה משום
חידוש מרעיש. והצופה האינטיליגנטי ילמד מזה
איך להתייחס לחומרים שהתקשורת מספקת.
למדנו שיש אנשי מקצוע שלא זזים בלי סקרים
ויש כאלה שסומכים יותר על תחושות הבטן, שלהם.
גם אם הן לוחשות דברים המנוגדים לממצאים
בדוקים.
אני מכיר לפחות 2 פרסומאים מהטובים שיש,
שהבטן שלהם, ברוב המקרים, לא מטעה אותם.
למדנו שלצד ניהול הקמפיין מוטל על הקמפיינרים
להתעסק גם בהרגעה, ליטוף והרחקה של
שאר הפוליטיקאים במפלגה החרדים לתדמיתם ונלחמים,
זה בזה, על פיסת התהילה שלהם שהיא במקרה
הטוב, חשיפה של 2 שניות, בתשדירי המפלגה.
אחרי הכל, פוליטיקאי נעלב שחש ש"וויתרו עליו"
מסוכן לקמפיין יותר מהיריבים מעבר למתרס.
למדנו, שאנשי המקצוע הם אנשים יצריים, חדורי
רוח קרב הנוקטים לשון בוטה, אז מה? כך מתבטאים
אנשי מקצוע, בכל התחומים, כשהם בדלת אמותיהם.
בין אם הם עורכי דין, רואי חשבון או אנשי אקדמיה.
מי שציפה למצוא דיונים אקדמיים, שקולים ונינוחים
התאכזב. אבל גם בחדרי הישיבות של האקדמיה
הם לא קיימים.
למדנו שיש מתכונות שונים לעבודה. קדימה העסיקה צוות
רחב של אנשי מקצוע מהשורה הראשונה,
שהתכנסו באופן שוטף לדיונים ולקבלת החלטות.
לעומתם (על פי מה שנחשף על המסך) הליכוד נשען
על גיל סמסונוב- פרסומאי בכיר המלווה את ביבי, שנים ארוכות
כיועץ איסטרטגי ועל רון אסולין, במאי טלויזיה
המופקד על תשדירי הליכוד כבר 20 שנה
ונחשב לסמכות פרסומית, בחוגי המפלגה.
אך לא למדנו דבר על עבודת צוות העבודה וחבל.
למדנו, שבתוך תוכם, היועצים הם חסרי בטחון
בדיוק כמו המועמדים שלהם אבל כלפי חוץ
הם מקפידים לשדר בטחון בדרכם כדי
להוביל את מועמדיהם המפוחדים, המחפשים
מקור בטחון להיאחז בו.
למדנו שלא חשוב מה התוצאה הסופית, לעולם
עליך להפגין שמחת ניצחון. כי הדמוי חשוב יותר
מהתוצאה.
לדעתי, זהו סרט צפייה חובה לכל תלמיד תקשורת.
נכתב ע"י גינגי פרידמן , מנכ"ל ADMAN.
החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת
פורסם ב-YNET ב- 29.05.06