חברת נ.ת.ע, שמבצעת את פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, נכשלה במכרז הבינלאומי שפירסמה להקמת תשתית מסילות הרכבת. במסגרת המכרז קיבלה נ.ת.ע שתי הצעות יקרות בכ–30% מהאומדן המקורי לפרויקט – מה שעלול לייקר את הביצוע בכ–1.5 מיליארד שקל.
לפי הפרסום ב–TheMarker, בעקבות הכישלון בחנו בנ.ת.ע חלופה, שלפיה הפרויקט להנחת המסילות והמערכות האלקטרוניות יפוצל לשלושה מקטעים עיקריים. ביצועם יחולק בין שלושה קבלנים – בלא הליך מכרז. כך, נ.ת.ע שקלה להרחיב את התקשרויותיה עם ספקיה הקיימים: CNR מסין שמספקת קרונות, שיכון ובינוי ודניה סיבוס.
עבודות הרכבת הקלה בת"א
עבודות הרכבת הקלה בת"אעופר וקנין
לכאורה, מבקשת נ.ת.ע לבחון כיצד בלי מכרז, תעמיס על ספקיה הקיימים עבודות נוספות, לאחר שתנהל מולם משא ומתן על המחיר עבור תוספת הביצוע. זאת, מכיוון שאי־פרסום מכרז חדש יחסוך זמן יקר בלוח הזמנים של הפרויקט, שכן פרסום המכרז ושמות הזוכים יארך חודשים.
החיסכון בזמן חשוב, בוודאי לתושבים המייחלים לאמצעי תחבורה ציבורי יעיל, אבל אי־קיום מכרז מונע תחרות ופותח אפשרות סבירה לחריגה נוספת מהתקציב בסכומים גדולים, שבאים מכיסו של הציבור. יתרה מזאת, חלוקת עבודות הנדסה בלא מכרז נשקלה בין שני קבלני התשתיות שכבר מועסקים בפרויקט: סולל בונה בשיתוף קונצרן סיני בתוואי שבין בת ים לרמת גן, ודניה סיבוס עם קבוצה סינית אחרת מרמת גן עד לפתח תקוה — בעבודות תשתית המוערכות ב–1.25–1.45 מיליארד שקל.
חוק חובת המכרזים (1993) קובע מפורשות כי גוף ציבורי יעדיף לבצע התקשרויות בדרך של מכרז פומבי רגיל גם במקום שהותר לו לבצע התקשרויות שלא בדרך מכרז כזה. רק התקשרויות בשווי כספי שגבוה מ–50 אלף שקל לתקופה של עד 12 חודשים אינן טעונות מכרז. גוף ממשלתי חייב לפרט באתר האינטרנט שלו, בשקיפות ובהסבר מפורט, מדוע הוא מבקש לקיים התקשרות בלא מכרז – גם זאת בתנאי שההתקשרות פוגעת בביטחון המדינה.
גם החשב הכללי במשרד האוצר צריך לקבל החלטה לגבי הסכמתו או התנגדותו לביצוע פרויקטים, כפי שנ.ת.ע שוקלת לבצע ברכבת הקלה. בתיקון 16 מאוגוסט 2016 לחוק המכרזים בסעיף 2ג (תוספת) עוסק חוק המכרזים בגופים שלא חלה עליהם חובת המכרזים, ובהם שירות בתי הסוהר, שב"כ, משטרת ישראל בעסקות מסווגות, ומלמ"ב במשרד הביטחון. נ.ת.ע והרכבת הקלה אינם מופיעים ברשימת החריגים.
ב–2015 התייחס היועץ המשפטי לממשלה דאז לשאלת ח"כ שלי יחימוביץ' ואחרים בעניין המכרזים, וענה: "החוק מעגן את עקרון השוויון בקובעו כי ההתקשרות של גופים ציבוריים שונים תיעשה על ידי מכרז פומבי, הנותן לכל אדם הזדמנות שווה".
ברור שכוונות להעביר עבודות לספקים קיימים, גם כשהדבר בא על חשבון רצון לחסוך בזמן הקמת הפרויקט למען הציבור, לא תעמודנה במבחן משפטי. הניסיון מלמד כי המתחרים יפנו לבתי המשפט במטרה לקעקע קידום מתחרים על פניהם. מבחינה כלכלית־מסחרית, החשיבה של נ.ת.ע אינה נכונה — כלכלית וציבורית — וטוב יהיה אם תפרסם מכרזים חדשים במהירות.
פורסם בדה מרקר 04.01.2017 21:07
