כל ילד זקוק לבית, למשפחה ובאופן כללי לגדול במשפחה מתפקדת. אבל לא כל ילד זוכה בסביבה כזו.
יש הרבה ילדים שחיים במציאות אחרת. בין אם מדובר בהורים מסוכסכים, בין אם מדובר בהורים פרודים או גרושים.
כל אלו חווים בית מתפרק או מפורק כאשר הם חשופים להאשמות הדדיות, השחרה הדדית, צורך לנקוט צעד, לחץ בבחירת נאמנויות בצידוד באחד מן ההורים, קושי למצוא גב ומקור תמיכה בהורים וגם קושי להתפנות לצרכים האמיתיים שלהם כילדים או מתבגרים.
נוסף לאלה, אותם ילדים לומדים מהוריהם, מתוך חיקוי, דפוס של מערכות יחסים לקויות.
הרבה הורים בוחרים לא לפרק את הבית למרות שלמעשה מערכת היחסים לקויה מאוד, זאת מתוך מחשבה שהדבר עדיף מבחינת הצרכים של הילדים. נראה להם כי שמירה על התא המשפחתי עדיפה על פירוקו בכל הנוגע לילדים.
טעות הדבר ! הנזק מתרחש גם כאשר המסגרת המשפחתית נשמרת במצב שתואר.
ישנם גם הרבה הורים השומרים על המשפחה בשלמותה, למרות המצב, מתוך שיקולים כלכליים. אבל עדיין, המחיר לכך, היא חשיפת הילד למציאות עגומה לא פחות.
תהליך הגירושין כשלעצמו חושף את הילדים בנוסף לכל האמור לעיל, למצב שבו אין הם יודעים את מקום הימצאותם בהמשך. זאת במיוחד כאשר יש מאבקים על משמורת.
לאחר הגירושין, אומנם המציאות משתנה למצב שבו הסכסוך המתמשך בין ההורים יכול להצטמצם (אבל לא בהכרח) ואפילו להעלם לחלוטין, אך עדיין הילד צריך להתמודד עם מעבר ממקום למקום במשך השבוע, על כל המשתמע (חפצים, צורך בהתארגנות, זמן מצומצם יותר לפעילות אחרת,מחח במעברים). צריך להתמודד גם עם גישות חינוך שונות תוך כדי ויכוח לגבי מה נכון מבחינת צרכי-הילד ולפעמים התדיינות מתמשכת בנוגע לאמצעי מחייה.
אומנם ישנם מצבים-וטוב שכך- שלאחר הגירושין זוכים הילדים בהורים יותר מאושרים ובמקרים הטובים, זוכים הם גם בבית מתפקד שבו קיים שיתוף פעולה בין גבר ואישה.
עם זאת, כאשר נולדים ילדים מהמערכת הזוגית החדשה, עלול הילד להיחשף למצב של חוסר שייכות למשפחה זו ולאובדן של המעורבות של ההורה שאינו נמצא או מעורב בקשר השוטף איתו.
למעשה על מנת לספק לילדים תנאים טובים מוטב שההורים ישקיעו בקשר ביניהם.
ההורים, הם היסודות של הבית.
אם יהיו יסודות הבית רעועים – אין סיכוי שילד יגדל בלי להרגיש חוסר יציבות. יתרה מכך, עלול הילד לאבד את אפשרותו לפתח אמון בעצמו ובעולם.
על ההורים לבחון את עצמם בפתיחות ולהיות מוכנים לעזור לילד תוך הבנה ומודעות לעובדה כי הטבה במצב הילד תלויה באופן ישיר לשינוי שיתרחש בבית.
הרבה הורים מוכנים להביא את בנם לטיפול פסיכולוגי כאשר מאתרים אצלו מצוקה.
גם אז עליהם לזכור כי פסיכולוג אינו יכול למלא מקום של הורה ושלפעמים הדרך לטפל בילד מחייבת שינוי בתהליכים בין-אישיים בין ההורים וגם תהליכים אישיים של מי מההורים והשפעתם עליו.
אם אין נכונות לכך עליהם לזכור שהפסיכולוג תומך בילד תוך כדי היותו חשוף למצב שבו הילד גם נתון להשפעה השלילית של המתרחש בבית. כלומר, ההורים הם השורשים למצוקתו לכן יעילותו תהיה חלקית בלבד.
בידי ההורים לעזור לילדם כל עוד ייקחו בחשבון נתונים אלה ויהיו מוכנים לבחון הן את מצב ילדם והן את המצב בביתם.
יעוץ קצר כזה יכול למנוע מילדם להגיע למצבים קיצוניים בכדי להביא אותם לאיחוד כוחות ולשיתוף פעולה למענו.
שרה יעקב
פסיכולוגית חינוכית בכירה
מנהלת מרכז מיפל
WWW.MAYPAL.CO.IL
