בעקבות האונס הקבוצתי של הנערה שפורסם לאחרונה, בחרנו לדבר בצ'אט האחרון על פנים נוספות של ניצול מיני תוך כדי ציון עובדות שאינן ידועות לציבור.
1. רוב המתעללים מינית אלו אנשים המכירים את הקורבן.
2. בחירת הקורבן מתוכננת ולוקחת בחשבון שהקורבן ישתיק את האירוע. הן בגלל אופיו או בגלל שהמתעללים-המיניים יצרו תנאים בהם השתיקה מובטחת. הדוג' שניתנה במהלך הצ'אט הייתה של איש חינוך אשר הוכיח את עצמו למול נכדתו המתבגרת כשהיא מדברת מתוך בלבול אשר נבע מעצם הכאב.
3. אלימות מינית קבוצתית היא אחת מסוגי האלימות הנחשבת לקשה ביותר.
4. לאלימות המינית יש אופי התמכרותי. אותו מתעלל נהנה מהכוח שקיים באקט המיני. מה שיכול לגרום לו לתכנן את האירוע הבא תוך שימוש בניסיון הקודם.
5. המתעלל המיני ייגמל מהתמכרות רק אם החוק יחייב אותו, יכפה זאת עליו.
6. בכדי שהחוק יכפה עליו, יש צורך להוכיח שאכן ביצע את העברה.
7. חקירת הקורבן, גם היא עלולה להחוות כאונס נוסף.
8. חומרת אפיוניו של התוקף המיני נקבעים בין היתר על-ידי המהירות והנכונות לחשוף את התקיפה ולהודות במעשיו.
כל אלה מחייבים פעילות מניעתית מורחבת. כלומר, מומלץ שמערכת החינוך תוציא לפועל תוכניות מניעתיות הקיימות במגירה ומאפשרות עבודה בנושא אפילו מגיל הגן.
החינוך במניעת נושא ההתעללות לא חייב להתייחס דווקא לגיל ההתבגרות היות והסכנה קיימת גם עבור ילדים קטנים יותר.
כמובן, תכנים יומיומיים שבהם עסוקים בני-הנוער באופן טבעי קרי הוכחה לגבריות או נשיות – גורמים להם עיסוק רב בנושא ואלו שמובילים אותם לחצות קווים אדומים.
לסוג הקשר בין הורה וילד יש השפעה מאוד גדולה שבאה לידי ביטוי על עצם הנכונות לספר ועל עצם האפשרות לדבר עם הורה בנושא בכדי להבטיח מודעות לגבי סכנות מבלי לעורר חרדה.
בהתייחס לצד הפוגע, יש לקחת בחשבון כי מגיל 13 עפ"י חוק ילדים אחראים למעשיהם, משמע ברי-ענישה. יחד עם זאת, כל עוד הם קטינים הענישה תכלול גם תוכנית טיפולית אשר תתמקד בטיפול בהם.
לכן על ההורים לדעת כי הגנה יעילה על ילדם משמע הכרה במעשה עצמו, ענישה וכפייה של תוכנית טיפול שכן רק כך החוק יחייב בהגעה לטיפול.
אין על ההורים להיבהל מסוג זה של טיפול. עליהם לזכור כי הם עצמם לא יוכלו להביא את בנם לטיפול.