כל אחת מהן מיוחדת במינה וככל שנהגת להשתמש בדרכים אלו חשוב שתבין שעליך לעשות שנוי ומוטב כמה שיותר מהר.
בראש הרשימה מופיע הנטייה להתנהל מתוך חשש קבוע למה יגידו האחרים. השכנים, הדודים. האחים. המורים, הבוס, הבעל והרשימה היא למעשה אין סופית.
המיוחד בדרך זו היא שמרב שאנחנו מתחשבים באחרים אנחנו מאבדים את הייחודי לנו, מאבדים מגע עם הרצונות שלנו ועם הצרכים שלנו .נכנסים ללחץ לנוכח כל ביקורת . ברור מאליו שלא נוכל לספק כל מי שחשוב לנו ולכן נהיה תמיד שתחושה שאין אנחנו עומדים במצופה. ברור שהערך העצמי ירד, אולי אפילו מתוך אכזבה עצמית נסתגר ונחיה בפחד מתמיד מדחייה נהפוך להיות אנשים מרצים שמאבדים את היכולת לפעול באופן עצמאי,נחשוש מהעיניים של מי שמסתכל עלינו ואולי אפילו נתבייש בעצמינו גם אם אנחנו מוכשרים וחרוצים.
הדרך השנייה להרס עצמית היא העודף ביקורת הבלתי פוסקת . אנחנו עסוקים בלשפוט את כולם וכמובן דגם את עצמינו. מאחר ושום דבר בעולם אינו תואם את האידיאלים של פרפקציוניסט, תמיד נדע להתמקד סביב כול מה שחסר. הדרך להגיעה לסיפוק עם דבר מה תהיה בלתי אפשרית ובקלות אפשר להגיע למצב שבו נהיה מרירים וחדרי שמחת חיים.
הדרך השלישית להרס עצמית היא חשיבה שלילית. לא משנה מה יעסיק אותנו או את הסובבים שלנו תמיד נדע איך הכול יכול להסתבך . על שהאנשים שלידינו תמיד נהיה שלילים כי אין על מי לסמוך.תמיד נפחד לתת לילדים לשחק כי אין לדעת מה עלול לקרות. יש לחשוד בשכנים החדשים , להתמרמר על המורה החדשה. כמובן עם מחשבה מסוג זה מהר מאוד נמצא את עצמינו במצב רוח ירוד. משם הדרך לדיכאון, לחוסר תקווה ולחוסר אמון בטוח.
וויתור על חלומות היא הדרך הרביעית. אדם שוויתר על חלומותיו למעשה וויתר על מצוי עצמי ועל הצבע בחיים שלו הוא חי בלי כוון ובלי תכלית. אין לו אופק והוא עסוק רק בהישרדות ואין בו תשוקה וחיות. אין בו להט וצבע.
השתקת הרגשות היא דרך נוספת לא פחות מזיקה. היא מונעת ביטוי של רגש היכול לחבר בין אנשים וליצור קרבה. היא מונעת פורקן של מתח, היא פשוט מרחיקה גם כשיש צורך בקרבה. היא לא מאפשרת לעבד אבל, היא לא מאפשרת הכרה באהבה. היא פשוט משאירה כל אדם בבדידות גדולה והגוף פורק את הרגשות בתחלואים.
שמירה על קשרים שלילים המרעילים לנו את החיים. היא מונעת צמיחה וסיפוק ועלולה לדרדר אותנו לדרך ללא מוצא. להידרדרות חברתית ,לניצול או לפשע. היא עלולה להוביל אותנו לאומללות ולאבדון.
אגירה של טינה ושנאה. האדם הנוטר לא עובר לסדר היום הוא תמיד עסוק בזיכרונות על שפגעו בו ובסופו של דבר הטינה מלווה אותו 24 שעות ביממה כל יום וכל שבוע. אדם צריך לדעת לשחרר ולסלוח אם הוא אוהב את עצמו. אחרת הוא עלול לבלות את חייו כל יום כשהוא רוטן,כועס ומלא טינה. יהיה קשה להיות לידו ולו יהיה קשה להתפנות לחוויות חיוביות.חשוב לא לסחוב מועקה ולשאיר מאחור מה שלא ניתן לשנוי.כשהוא אוגר אין הוא פנוי לחיות את ההווה.
בליסה ואכילה של חומרים מזיקים. אכילה של מזונות לא חיוניים או לא בריאים היא הרסנית כשלעצמה. היא הורסת את הגוף ובסופו של דבר גם פוגעת בנשמה. היא גורמת להזדקנות מוקדמת ועלולה להביא אותנו לסיכונים גופניים. היא עלולה להיות דרך לא יעילה להתמודד עם תסכול ומצוקה ואפילו יכולה ליצור התמכרות מסוכנת
אני בטוחה שמי שקורה שורות אלו בטוח מצליח לזהות מספר מלכודות שהוא טומן לעצמו. יש לך יותר מדי כאלו? יש לך כאלו שהם בעוצה קשה? אל תשכח שיש פתח ומוצא, תנקוט צעד וצעד קדימה תיצור שינוי. לפעמים קשה ליצור שינוי לבד, אבל כמו בכל תחום יש גם כאן אנשי מקצוע שידעו לסייע ולתת לך יד על מנת לחולל שינוי.
