אין כמו תקופת החגים כדי לנפוש ולהיפגש עם המשפחה אך זהו רק פן אחד של החג.
החג מפגיש אותנו גם עם כל הנושאים הכואבים ויוצרי המתח במשפחה.
מי שבודד ירגיש את הבדידות יותר מאשר ביום חול.
מי לא מכיר את הוויכוחים, את המריבות סביב איפה נהיה הפעם בחג?
מי שנמצא בקושי כלכלי יכאב יותר את ההוצאות,את הקושי לעמוד בהם. סכסוכים משפחתיים משנים קודמים עלולים לצוף, להשפיע על מצב הרוח.
לכל אחד יש היסטוריה אישית בתוך המשפחה שלו ובתוך המשפחה של בן/בת הזוג.
לכן לא מפתיעה העובדה שאחרי החג יש קושי רב להתאושש מהמתחים שתיארתי,הם עלולים לחדד מחלוקות הקיימות באופן שוטף.
עם זאת המתחים הצפים הם הזדמנות אידיאלית וליצור תפנית. לעלות משאלות לשינוי סביב אותם מתחים. באותה מידה הם סיכון להידרדרות.
הזוג שמתקשה להגיע להחלטות משותפת יכול דווקא אז ללמוד איך עושים זאת, לנצל את המתחים לשיפור הזוגיות עם קצת עזרה מקצועית.
תקשורת זוגית טובה היא יסוד של בית יציב. משפחה היא למעשה דומה למבנה של בית. בני הזוג ומה שמחבר בניהם הם היסודות של המבנה והילדים מטפורית דומים לקירות. מבחינה זאת אין סיכוי שילד יחווה יציבות בלי שהיסודות מחוברים היטב. הרבה פעמים הגישה שלנו היא לתת את המיטב לילדים ובדרך שוכחים להשקיע ביסודות. הרבה פעמים ההשקעה בילדים גורמת לרעידות אדמה בתוך המשפחה. למעשה, בלי שום קשר לכמה אתה משקיע בילד, איכות הזוגיות בין ההורים משפיע על הילדים לטווח הארוך. מינקותם ועד סוף החיים.
תסתכלו לאחור ותבדקו עד כמה בחגים עצמם צצים עניינים לא פתורים שעדיין צפים בשוטף בטענות, בחיבורים, ברכילות ואפילו במתנות. לא עלינו אבל הם גם מופנמים על ידי הילדים שלנו בלי שנרצה ובלי שנתכוון.
זה הזמן שהכל בו נעשה "טרי" מחדש. עם כל הקושי זו גם הזדמנות "לשדרוג רגשי".
רוב האנשים לא מודעים לכך, אבל למעשה היו צריכים להגיד "וחגגת בחגך" ולצד זה "וכאבת בחגך".
אילו היינו כואבים פיזית היינו ממהרים לרופא, כשהכאב הוא נפשי משום מה יש לנו נטייה להתכחש, להתעלם או לצפות שנתמודד לבד וחבל שכך. אנחנו פשוט גוררים כאב שעלול בסופו של דבר להביא גם לקריסה גופנית.
רוצים לנסות אחרת, פתוחים לדבר? הדלת פתוחה והאפשרות קיימת.
שרה יעקב
פסיכולוגית בכירה- מנהלת מרכז מיפל
