"סבתא, ספרי לי סיפור" – כנס מקצועי רב חשיבות של הבית הספרדי ושל אוניברסיטת חיפה
הכנס בן היומיים עסק בגרונטולוגיה נרטיבית ∙ מנכ"לית הבית הספרדי, נטעלי בן: "הקשבה שיטתית לסיפורים של אנשים מבוגרים משדרגת את הטיפול בהם ועוזרת להעצים אותם" ∙ בין המושבים המקצועיים הוקרנו גם סרטונים המתעדים סיפורי חיים של דיירים בבית הספרדי
כיצד מתבטא חוסן נרטיבי בסיפורי חיים של זקנים שפונו מביתם במהלך המלחמה? איך מפרשים סיפורים חיים של נשים זקנות החיות בעוני? באילו כלים נרטיביים ניתן להעצים אוכלוסיות מבוגרות מודרות? כיצד למנף תצלומים לטובת העלאת זיכרונות? על שאלות אלה, ועוד, ענה כנס מקצועי רב חשיבות של הבית הספרדי, אוניברסיטת חיפה ומרכז מינרבה לחקר אוכלוסיות מודרות: "סבתא, ספרי לי סיפור".
המכנה המשותף לכל הסוגיות הנ"ל הוא גרונטולוגיה נרטיבית, ענף שהתפתח בשני העשורים האחרונים במדעי הזקנה. המהות היא קשב רגיש לסיפורי חיים של בני ובנות הגיל השלישי, על-מנת לסייע להם ולהעצים אותם. זהו גם הנושא של כנס מקצועי בן יומיים שהתקיים באוניברסיטת חיפה (היום הראשון) ובבית הספרדי (היום השני).
לכנס הגיעו למעלה מ-200 סטודנטים וסטודנטיות, חוקרים ונשות מקצוע מתחום הטיפול באוכלוסיות המבוגרות. מנכ"לית הבית הספרדי, נטעלי בן, בירכה את המשתתפים בתחילת היום הראשון, ופירטה את מרכיבי הכנס השונים: "ההיבטים המעשיים של הגרונטולוגיה הנרטיבית, תיאורי מקרה ודוגמאות לתהליכים טיפוליים". עו"ד יוסף גילאור, יו"ר ועד העדה היהודית ספרדית בחיפה ויו"ר דירקטוריון הבית הספרדי, הדגיש את משמעות שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת חיפה: "עבורנו, ידע חדש ורחב היקף הוא משאב משמעותי שמסייע לנו להעניק לדיירים שלנו טיפול מיטבי. אני מאמין שגם האקדמיה יוצאת נשכרת מהחיבור שמתעצם משנה לשנה".
פרופ' איסי דורון, דיקן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות ואחד החוקרים המוערכים בתחום חקר הזקנה, נכח אף הוא באירוע, שנפתח בהרצאה של פרופ' דב שמוטקין. בין המומחים הנוספים בכנס: ד"ר גבריאלה ספקטור מרזל שכתבה את הספר "צברים לא מזדקנים" על חיי קצינים בכירים מדור תש"ח, פרופ' צבי אייזיקוביץ שהפנה זרקור אל אוכלוסיות מודרות בזקנה, ופרופ' שושי קיסרי שהציגה את הקשר בין סיפורי חיים, תיאטרון והתמודדות עם מגבלות הגיל.
בין המושבים המקצועיים הוקרנו סרטונים ובהם קטעים מסיפורי חיים של דיירות ודיירים מהבית הספרדי. כך למשל צפו המשתתפים בכנס בסיפורו של רפאל מאי ששיתף את תחושותיו כ"מורה שכול" (מורה שתלמידיו נפלו במלחמה), ובסיפורה של דגה איילו שתיארה מפגשים שונים עם המוות לאורך חייה. "זו ההוכחה הטובה ביותר לתרומה העצומה של סיפורי הסבתא והסבא – עבורם ועבורנו. הקשבה שיטתית לסיפורים של אנשים מבוגרים משדרגת את הטיפול בהם ועוזרת להעצים אותם", סיכמה נטעלי בן את התועלת שטמונה בגרונטולוגיה נרטיבית ושבאה לידי ביטוי בכנס.
