כל אחד מאיתנו מגיע להורות כאשר הוא שואף לתת לילד שלו את המיטב ובפרט מה שהיה חסר לו כילד.יש בשאיפה זו משאלת לב שמכוון את העשייה שלנו היום יומית מול הילד שלנו.
אנחנו שואפים לתת לו תמיכה, הגנה, בטחון,תנאים חומרים,הזדמנות להתפתח……הרשימה ארוכה!!!!לעשייה בעקבות המשאלה המון השלכות הן על חיינו בכל תחומי החיים, לאו דווקא כהורים.מעבר לכך לה השלכות רחבי היקף על אישיותו המתפתחת של הילד.
אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהנתינה הזו יכולה לקדם אותו בחייו ולגרום לנו להרגיש שמלאנו את תפקידינו על הצד הטוב ביותר אבל…….היא אינה בהכרח אכן תוביל אותנו למימוש יעדים אלו. אולי נהפכו היא עלולה לגרום לנו לאבד שליטה כמו כל התמכרות ובעקבות זאת גם להוביל אותנו למחוזות מלאי סבל אנושי.
אתן כמה דוגמאות אשר ומחישו את הדבר.
אם חד הורית אשר הגיע אלינו שאפה לתת לבתה "הכול" כדי שלא תכאב את היעדרותו של האב בחיים שלה. באופן קבוע שמה אותה בסדר העדיפויות בחייה…..בכל תחום.אם לקנות לה אז את הטוב ביותר,גם כשהתקציב לא מאפשר.אם היא מגלה מצוקה אז מייד להתפנות ללא דחייה ולהיות איתה.
האם אכן ממשה את השאיפה ששמה לעצמה כמטרה ביום יום.אבל ככל שנתנה לה יותר גלתה שהנתינה לא מהווה פיצוי על היעדרותו של האב.ככל שהעניקה לה יותר הפכה הבת ליותר חצופה,אנוכית, צעקנית ופחות מסוגלת להתחשב בה ובאחרים. ככל שהעניקה לה יותר כך הפכה בתה לתובענית ולא נעימה.מערכות היחסים שלה עם הסביבה השתבשו והילדה למדה "להאשים את כל האחרים" בשיבושים בדרך. לא הבינה כלל את חלקה בתקלות שנוצרו.
גם לאם היה קשה…אפילו קשה מאוד!!!!
להגיע הביתה היה להיפגש עם נערה שרק ידע לדרוש….בין אם בצעקות או בבכי. סבל אמיתי לאם שבדרך שכחה גם את עצמה והקריבה את כל המשאבים שלה למען הנתינה לבת.לחזור הביתה היה לחזור לרודן שצועק ,מאשים ועושה סחיטה נפשית על כל סירוב. מצד שני הילדה הפכה להיות שתלתנית, צעקנית גם עם חברותיה.חברותיה דחו אותה.
לא רק שלא הצליחה לעזור לה להתמודד עם היעדרותו של האב….הכבידה עלייה וגם על עצמה!!!!פשוט נתנה ללא שיקול לדעת ,הנהנה שלה הייתה ללא בקרה ,ללא מחשבה על ההשלכות העתידיות הן עבורה והן עבור עצמה. נתינה שהיא סוג של התמכרות ,ללא שליטה. שאיפה שבאה מהמקום הטהור ביותר הפכה להרסנית הן לה,הן לבתה .נתינה שיצרה קשיים ובעיות.
כמוה רבים הם ההורים הנופלים על אותה טעות,אותה מלכודת של נתינה ממכרת.
דרושה תבונה ומודעות כדי לצאת מהמבוי סתום שנוצר.לעיתים לא ניתן לצאת ממנה ולפעמים גם עזרה של איש מקצוע.
לא ארבה במילים,אבל רבים הם המקרים בהם עודף נתינה,חוסר שיקול דעת וחוסר מודעות לצורך לדרוש גרמו לסבל שלעיתים כבר לא בר תיקון.תתעוררו פן יהיה מאוחר!!
שלא תפלו על שאלות תמימות…..אבל נתתי לה הכול????!!!! למה? …איך היא הגיעה למצבים האלו??? במה טעיתי?? וחס וחלילה שלא נתן עוד בכדי לתקן את מה שכבר עוות.
ריטלין היא לא פתרון
כן היא תרופה אבל לא מרפאה את בעיות הקשב והריכוז!!!!
לא לכל בעיה של קשב וריכוז תתאים התרופה כדי לגרום להטבה בתפקוד.
מעבר לזה רצים לתת אותה בלי לבדוק עם להתנהגות של הילד יש סיבות אחרות.
הקהל הרחב לא יודע שבעיות קשב וריכוז יכולים להיווצר כשיש סיבה גופנית.למשל בעיות ביציבה יכולות ליצור קושי בישיבה וקשיים נלווים בקשב וריכוז.
הקהל הרחב לא תמיד מודע אבל גם ילד וגם מבוגר אינם מסוגלים במלוא הקשב בזמן סבל.מי מאתנו מסוגל לעבוד כאתמול שלשום כשהוא במצוקה.
הילד שלא מרוכז ולא לומד יכול להתנהג כך בגלל בעיות משמעת,חוסר מוטיבציה, מרד ואפילו, לא תאמינו, מסיבות הקשורות לנורמות סביבתיות.
הסיבה לקושי בריכוז מכתיבה את הפתרון
לא נוכל לתת ריטלין בכדי לטפל בבעיית יציבה.אם הילד מדוכא, ויש מצבים כאלו, ריטלין לא תביא לו כל הקלה.אם יש בעיית משמעת התרופה לא תועיל,יש צורך בבדק בית בחינוך שלנו.אם אנחנו מדברים על כך שהמורים "מטומטמים" על תתפלאו שלילד שלכם אין כל רצון להתאים את עצמו למה שנדרש בכיתה.
תזכרו בלי אבחנה מדויקת נפספס ונסבך!!!
מי יעשה את האבחנה זו שאלה בלתי נמנעת.
ובכלל ידעתם שיש לבעיות קשב וריכוז גם יתרונות? הידעתם שיש קשר בין דיבור ובעיות ריכוז.
אם לא ידעתם זה הזמן זה הזמן ללמוד.
