הבחירות בשער והפרסומאים באמוק.
כולם או יותר נכון, רובם רוצים
להשתתף ב"חגיגה" ולחטוף נתח מהעוגה.
מדי יום, אנחנו מתבשרים על כיבוש חדש.
היום פרסומאי אלמוני חתם עם הפוליטיקאי ההוא
ולמחרת פרסומאי פלמוני סגר עם מפלגה אחרת.
כולם חושבים שב-3 חודשים הם הולכים
לעשות "מכה"
האמת המרה היא שלרובם הגדול צפויה
מכה במקום "מכה"
ומי שלא למד עדיין על בשרו, ילמד עכשיו,
בדרך הכואבת.
אז, לטובת כל הקולגות שלי , לשעבר,
הכנתי כאן רשימה קצרה של עיצות
עשה, אל תעשה ולמה תעשה.
אם, למרות כל האזהרות, החלטת
להכנס לקלחת הרותחת, עליך לדעת שאתה עומד
בפני תקופה של לא יום ולא לילה.
אתה תהיה מחוייב לקמפיין במשך 24
שעות ביממה ולפעמים גם יותר.
אתה תהיה משועבד למועמד שלך
ולקפריזות שלו באופן טוטאלי..
העבודה תשאב אותך ראשך ורובך
ותנטרל אותך לחלוטין מהמשרד שלך.
יכול להיות שהמשרד יוכל להמשיך
לתפקד גם בלעדיך, אבל מסופקני,
אם הלקוחות הקבועים שלך
ישמחו לגלות שנעלמת להם..
אני מכיר מפרסם גדול מאוד שעזב
את משרד הפרסום שלו, לפני מספר שנים, רק בגלל
שהפרסומאי היה עסוק עם המועמד שלו
לראשות הממשלה ולכן לא מצא זמן
להתפנות לפגישה דחופה עם המפרסם.
בשום אופן, אל תחשוב אפילו, לעשות את
העבודה על הקמפיין בתוך המשרד שלך.
זה יפגע בעבודה השוטפת, יהרוס את
מוראל עובדיך ויעלה לך
בלקוחות כועסים וממורמרים.
בעלי נסיון כבר למדו שכשהולכים לבחירות,
חייבים להקים צוות חיצוני, אד הוק,
שיתמקם באתר זמני מחוץ למשרד ולא יהיה
לו שום קשר עם המשרד והתנהלותו
היומיומית.
כבר ראיתי לא מעט משרדי פרסום
שעשו את כל העבודה בתוך המשרד,
הזניחו ודחו את לקוחותיהם ואחרי
הבחירות מצאו את עצמם בפני שוקת שבורה.
הבטח את כספך מראש.
אל תעשה אף צעד מבלי לקבל את מלוא התשלום מראש.
יום אחרי הבחירות כבר לא יהיה לך עם מי לדבר.
המועמד שליווית באופן צמוד
לא יוכל לעזור לך כי הוא "לא מטפל בכספים"
כלאמר הוא חופשי להזמין ולהוציא ככל
העולה על רוחו אבל התשלום איננו מעניינו.
והגזבר שאמור לשלם את ההתחייבויות
שמפלגתו פיזרה ללא חשבון, עומד עם קופה ריקה מצד אחד
ועם הר של חובות מצד שני. בלי שום מושג
מתי, כמה ולמי הוא יוכל לשלם.
ובאותו עניין. אל תתחייב לשום ספק או מדיה
בשם הלקוח שלך. אחרת אתה בצרות אמיתיות.
השאר עם שתי הרגליים על הקרקע.
העבודה הצמודה עם פוליטיקאי בכיר, העיסוק
האינטנסיבי בעניינים ש"ברומו של עולם"
עלולים לסחרר את ראשך ולגרום לך למשבר קשה
אחרי הבחירות "כשתיפול" חזרה למציאות
ותדרש לטפל ב"טריוויה" של מפרסם זה או
אחר שמהם אתה מתפרנס.
אני מכיר פרסומאים וותיקים ומנוסים
שלקח להם חצי שנה לצאת מהאנטי-קלימקס, הזה.
ואחרון חביב.
לעולם, אל תאמין לאף הבטחה ולאף חתימה.
הבטחות והתחייבויות שניתנו לפני הבחירות
שוות כקליפת השום
ביום המחרת.
או כמו שאמר בזמנו, ללא בושה, ראש הממשלה יצחק שמיר
"אפשר למסגר ולתלות אותן על הקיר".
זה המקום בו תשאל בוודאי " מה, פרסומאים
לא יודעים את כל אלה?"
התשובה היא, כן. הם יודעים אבל הם תמיד
בטוחים ש"להם זה לא יקרה"
פרסומאים הם הזן הכי אופטימי
והכי בטוח בעצמו, שאני מכיר.
אבל יש בכל זאת גם מעט נקודות זכות
לטובת מעורבות מקצועית בקמפיין בחירות.
עצם הקשר , הבלתי אמצעי, עם המפלגה
או עם פוליטיקאי צמרת, עושה אותך לאטרקטיבי
בעיני מפרסמים אחרים המעוניינים בגישה
ישירה אל אותם פוליטיקאים.
יש גם פוליטיקאים (לא כולם) שדואגים לתגמל
אותך בתקציבי פרסום הנתונים להשפעתם.
יש גם פן מקצועי.
העבודה הכרוכה בבחירות היא אתגר מקצועי
יחיד מסוגו. בפרק זמן קצר, בעבודה מסביב
לשעון, מוטל עליך ליזום, להגיב, לבלום,
להוביל ולהתמודד
עם לחצים אדירים מכל הכיוונים ולספק תוצאות.
תוצאות מיידיות ומדידות. תוצאות שיכולות
להמליך או להשפיל אותך, ביום אחד.
ויש גם פן מציצני.
בחלק קטן מהמקרים הפוליטיקאי שאתה
משרת מתגלה כאישיות מרתקת ואז העבודה
במחיצתו היא זכות גדולה
אך ברוב המקרים אתה מגלה שאותם אנשים
כל יכולים,לכאורה, המדברים גבוהה גבוהה
בתקשורת, שרוממות צרכי העם והמדינה
בפיהם, הם בסך הכל אנשים קטנים, קטנוניים,
נפחדים, תככנים, לא נבונים, רדופי אגו
הדואגים אך ורק לקריירה השברירית שלהם
והם נחשפים בפניך, במלוא קלונם.
לסיום, אני יכול להעיד שלאורך כל שנות המדינה
ועשרות הקמפיינים שנערכו כאן, אני מכיר
רק 4 משרדים שיצאו נשכרים ממעורבותם
הפוליטית. כל השאר "אכלו אותה".
לכן, כשמדברים על "חגיגת" הבחירות אני מזכיר
לפרסומאים את דברי הנביא "שומר נפשו ירחק"
נכתב ע"י גינגי פרידמן , מנכ"ל ADMAN.
החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת
פורסם ב-YNET ב- 28.11.05
