3 פעמים ביום, בממוצע, אני נשאל ע"י צעירים חסרי מנוח,
בוגרי אקדמיה נלהבים, המשחרים לפתחיהם של משרדי הפרסום
" איך לעזאזל, רוכשים ניסיון כשכולם דורשים עובדים
בעלי ניסיון?"
לכאורה, מילכוד 22.
המציאות בכל זאת שונה.
לכולם אני מספר שערכתי מחקר מקיף וגיליתי שמתוך
כ-4000 העוסקים בתעשיית הפרסום, בארץ, אף אחד לא נולד
עם שנתיים ניסיון.
כלאמר, כל אחד ואחד מהם, התחיל מתי שהוא ללא ניסיון.
בתגובה, מטיחים בפני את הטענה החבוטה שבלי קשרים
או ויטמין P אין כל סיכוי להתקבל לעבודה.
צר לי, אבל זאת טענה תבוסתנית.
לכמה אנשים יש קשרים? וגם כשיש לך קשרים או פרוטקציה
הם יספיקו לך אך ורק כדי להתקבל לראיון. לא מעבר לזה.
הנואשים שבהם אפילו מציעים עבודה ללא שכר ובלבד
שיקבלו הזדמנות להוכיח את כוחם.
זאת כמובן טעות חמורה. כיוון שהם מציעים פתרון לבעיה
שאיננה קיימת.
המעסיק המצוי איננו מחפש עובדי חינם. הוא מחפש עובדים
טובים ובעלי פוטנציאל, תמורת שכר הולם.
אגב, עובד חדש, גם כשאיננו מקבל שכר, עדיין עולה למעסיק
כסף רב המושקע בהכשרתו ובחניכתו, בתנאים הסביבתיים
הניתנים לו ובמחיר
הטעויות שהוא יבצע.
צריך לאמר זאת אחת ולתמיד.
האחריות כולה מוטלת על המוסדות להשכלה גבוהה,
המכשירים אלפי בוגרים ושולחים אותם לשוק החופשי
מבלי לצייד אותם בכלים
האלמנטריים להשגת עבודה.
אף אחד, כמעט, לא מלמד אותם את הנושא החשוב מכל
שנקרא "שיווק עצמי לעבודה"
כיוון שכך, כולם עושים כמו כולם, מציפים את המעסיקים ואת חברות
ההשמה בקו"ח הכתובים רע ומתלוננים ש"אף אחד לא חוזר אליהם"
הם אינם יודעים שאף משרד פרסום לא ערוך לטפל בעשרות
קורות החיים שהוא מקבל ,מידי יום וכמה שלא תסביר להם
שמחברות השמה מזמינים רק בעלי ניסיון, זה לא יעזור.
הם משכנעים את עצמם שכל העולם נגדם.
לכל אותם "מחפשי" עבודה יש לי בשורה רעה ובשורה טובה.
הבשורה הרעה היא ש"חיפוש" עבודה, מת.
חיפוש עבודה הוא מושג ארכאי, שטופח במשך השנים ע"י
חברות ומחלקות משאבי אנוש החפות מכל אוריינטציה שיווקית.
הבשורה הטובה, היא שבעולם שכולו מוכוון שיווק
יש לחשוב במונחים של "שיווק עצמי לעבודה".
זהו עולם מושגים שונה לחלוטין.
תפיסה אחרת. הגורסת שהמועמד צריך ליטול את היוזמה לידיו.
במקום להיענות לדרישה אם וכאשר תיווצר, עליו ליצור דרישה.
בדיוק כמו
בהשקת כל מותג חדש.
במקום לחפש עבודה במודעות הדרושים או במשלוח רווי
של קו"ח עליו לבנות לעצמו תוכנית שיווק, כוללת. על כל מרכיביה.
התוכנית מתחילה במיתוג עצמי, בגיבוש הבטחת המותג,
בקביעת יעד ברור וממוקד, בהגדרת קהל היעד ובזיהויו, בגיבוש איסטרטגיה,
בפיתוח קריאייטיב ובבחירת מדיה. ומסתיימת בהוצאה לפועל של התוכנית.
בנחישות ובעקביות.
רק כך תיפתח לך , הדלת. וכשתיפתח הדלת ותקבל
הזדמנות או אז מתחילה העבודה הקשה באמת.
העבודה על בניית המותג
או אם תרצו על בניית הקריירה. שזהו, דרך אגב, עוד תחום
מאוד מוזנח במקומותינו.
בשיחות , אין ספור, שהיו לי עם הנהלות של מכללות, בנושא חשוב
זה, התברר לי שרובן הגדול אינן ששות להשקיע
בזה, מהסיבה הפשוטה – אף אחד לא דורש זאת מהן.
ואף אחד לא דורש כי אף אחד לא יודע שאפשר לדרוש
זאת.
לכן המפתח נמצא, שוב, בידי התלמידים. עד שהם לא ידרשו
הם לא יקבלו.
בארה"ב, אגב, בבתי הספר למינהל עסקים,
סדנאות שיווק עצמי לעבודה,
הן חלק אינטגראלי מתוכנית הלימודים.
כדאי שבארץ יקחו דוגמה.
נכתב ע"י גינגי פרידמן , מנכ"ל ADMAN.
פורסם לראשונה ב-YNET ב- 21.03.05
