הקריירה של אהוד אולמרט ידעה
עליות ומורדות ובעיקר תנודות קיצוניות.
ראו למשל, איפה הוא התחיל ולאן הוא הגיע.
הוא התחיל כשמיצב את עצמו כלוחם מספר אחת
נגד הפשע המאורגן. הוא נחשב לח"כ צעיר,
לוחם ללא חת בשחיתות ובעד טוהר המידות.
כיום, הוא מוצא עצמו , בראש הפירמידה,
נרדף ע"י רשויות החוק בגין חטאי עבר, לכאורה,
וכל יום שעובר, נחשף חשד חדש.
מצבו כל כך מביך שהשאלה היחידה המרחפת
באויר היא מה יקדם למה? התפטרותו
עקב הגשת כתב אישום או נפילתו בגלל פירוק
הקואליציה?
למרות שבתחילת הקדנציה שלו כראש ממשלה
הוא ניסה לעטות ארשת ממלכתית וסובלנית,
ככל שתכפו עליו הצרות כן נחשף מחדש
אהוד אולמרט הישן והמוכר. המתנצח, המתנגח,
העוקצני, זה שלעולם ייצא מכל ויכוח כשידו
על העליונה.
כחובב כדורגל מושבע הוא אימץ לעצמו את הכלל
"ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה" ויישם אותו
בצורה קיצונית וזאת בדיוק טעותו המרה.
לא כל מה שנכון לכדורגל נכון גם לחיים הציבוריים
ולא כל מה שמתאים לפוליטיקאי מהשורה
מתאים לראש ממשלה.
נראה לי שבשלב זה בחייו, מה שהוא צריך יותר מכל
זה מישהוא שיוציא אותו מן הסחרור בו הוא מצוי
ויעלה אותו חזרה על מסלול של הצלחה.
אם הוא היה שואל אותי (והוא לא שואל) הייתי אומר לו
שעליו לעשות שוב מהפך קיצוני (כפי שכבר עשה בעבר)
ולהפוך מפוליטיקאי ביבים למנהיג. או במלים אחרות
לנקוט את איסטרטגיית האתרוג ( כל הזכויות שמורות
לאמנון אברמוביץ') הוא צריך להיחלץ מהמיצוב של
פוליטיקאי נרדף ורודף, הנגרר לקרבות רחוב מרים
עם כל הנקלע על דרכו. החל מירון זליכה, מבקר המדינה,
היועץ המשפטי לממשלה, התקשורת, עמיר פרץ, ציפי לבני
וכלה בחברו הטוב (לשעבר) דן מרגלית.
עליו להפוך למנהיג. מנהיג , מעצם טבעו, מתעסק בגדולות.
רק העיסוק בגדולות יכול להוציא אותו גדול.
לשם כך הוא חייב להגות רעיון גדול, להציב אותו כיעד לאומי
ולסחוף אליו את כל הממשלה, הכנסת, התקשורת והציבור
(כמו שעשה שרון עם ההתנתקות).
ואם הוא מתקשה בהמצאת אותו רעיון גדול, אני יכול להפנות
אותו להצעה שהעליתי מעל במה זו, לפני כמה חודשים בלבד.
הרעיון הוא "בריאה מחדש של הישראלי הבא" לנוכח הדרדרות
הרמה האנושית בארץ יש לברוא דורות חדשים של ישראלים,
אינטיליגנטים, תרבותיים, שוחרי דעת, בעלי ערכים יהודיים
ואוניברסליים ובעלי מטרות משותפות.
לצורך כך יש להציב את החינוך בראש סדר העדיפויות הלאומי.
יש להקים מערך שלם של מורים שהם משכמם ומעלה, שיתוגמלו
בהתאם (כמו בהייטק) ושיופקדו על חינוך הדורות הבאים.
אין לי ספק שאפשר יהיה לגבש הסכמה לאומית רחבה סביב
הרעיון וגם את המשאבים הדרושים אפשר יהיה לגייס
ממקורות קיימים ומהעם היהודי.
אם באופן היפוטתי לחלוטין, מר אולמרט ישמע לעצתי הוא ישיג
לפחות 3 הישגים חשובים:
הוא יהפוך למנהיג בקנה מידה היסטורי.
הוא יזכה להוביל את המדינה לקראת יעד שיציל אותה מאבדון
וייתן לה תוחלת חיים מחודשת.
הוא יציל את עצמו מפני רודפיו, שלמען השגת המטרה הנעלה,
ימחלו לו על חטאי העבר. מה שנקרא הוא יאותרג.
עכשיו נותר לנו רק לראות באיזו דרך הוא יבחר.
מה אתם חושבים? האם הוא ימשיך להיות פוליטיקאי או
שהוא יתעשת ויהפוך למנהיג?
הכותב הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש
לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת
פורסם ב-YNET ב- 12.03.07
