חשבון לעומת חשבון נפש – אומץ
אומץ הוא למעשה היכולת ללכת מעבר לבטוח ולמוכר. בשפה מקובלת מדובר בנכונותך ויכולתך לצאת מאזור הנוחות שלך. למעשה, התפתחות אנושית מתרחשת רק כאשר אתה מעז לצאת את גבולות האזור הבטוח שלך. זה מצריך יכולת להתמודד עם מתח, יכולת לזהות ולקבל טעויות, ללמוד מהן ומאחרים. באותה המידה זה מחייב יכולת לעמוד מול ביקורת ומול מה שמצפים ממך אחרים. יכולת לפעול בתנאים של חוסר וודאות ולסמוך אך ורק על "המצפן הפנימי שלך". מבחינה זאת ניתן לומר שכשאני אומרת לך "אל תלמד חשבון", זה מחייב אותך להיות מספיק אמיץ, להכריז בפני עצמך ובפני מישהו אחר, שללמד חשבון זה פחות חשוב מללמד תכנים שהם לא לימודיים. יכולתי להרחיב יותר בקשר למה באמת חשוב בכדי להתנהל בצורה יעילה ומספקת בתוך החיים. אבל ברור לי שציינתי את אלו החשובים במיוחד. ואם תחשבו טוב, הרי שמדובר הרבה יותר מפרק בספרות, לוח הכפל, נוסחאות וכל תוכן לימודי אחר. מה יועילו אלף פרקים בהיסטוריה אם לא טרחת ללמד את הילד שלך דברים חיוניים כמו אלו שפרטתי. זכור, המורה הטוב ביותר מבחינה זו, זה אתה כהורה. והורה טוב מודע קודם כל למה שחשוב בחיים. בשפה פשוטה, הורה חייב להיות מורה לחיים.
חשבון לעומת חשבון נפש – היכולת להתעמת
היכולת להתעמת היא חיונית בכדי שתוכל לדאוג לעצמך. היא מחייבת מודעות עצמית לרצונות ולצרכים שלך ויכולת להתמודד למענם מול הזולת. יחד עם זאת, יכולת להתעמת אינה מאפשרת בהכרח סיפוק צרכים. כאשר היכולת להתעמת מופעלת ללא התחשבות בצורך לשמר קשר, היא עלולה להביא דווקא לתוצאה הפוכה. לדוג', אם ברצונך לרכוש לעצמך חברים ולשמור על קשר איתם, הרי שעצם העימות איתם בצורה בוטה יכולה להביא להתרחקות שלהם. כלומר, אנו מדברים על יכולת להתעמת ללא הרס הקשר.יכולת זו תלויה לא רק במודעות לצרכים שלך אלא גם במודעות לזולת ולדרך שבה ניתן לגשר בין שניהם מבלי לעבור "קווים אדומים". למשל, גם כשאתה מתעמת עם הרצונות של הילדים שלך, אתה צריך לדעת לעשות זאת מבלי להתעמת בצורה הרסנית כלפיהם. ועדיין, להיות מסוגל להציג את עצמך כדמות מיטיבה וכמנהיג.
חשבון לעומת חשבון נפש – יצירתיות
יצירתיות היא המסוגלות לראות את הדברים מזווית שלך ולא להסתפק במה שאומרים לך, לראות קצת מעבר. ישנן גישות טיפוליות הטוענות שכל אדם, בהיותו יחיד ומיוחד, הוא יצירתי כשלעצמו. הוא מייצר את טיב גישתו לעולם, את האופן שבו הוא מתנהל בתוכו. יחד עם זאת, לא כל גישה חינוכית נותנת לגיטימציה ומטפחת תכונה זו. לעיתים, בניסיון שלנו ללמד משמעת, אנחנו יכולים ליצור בילד תחושה שלפעול באופן שונה מהדרישות המופנות כלפיו אינה סבירה, אינה מקובלת ואינה זכאית לביטוי. זהו המצב כאשר מדובר על אנשים שפיתחו ריצוי חברתי. הם מכוונים על-ידי רצונות הזולת בלי יכולת עצמית לחשוב על משהו אחר. יצירתיות מחייבת נאמנות לעצמך, לזווית הראיה שלך והאומץ ללכת בעקבותיהם מבלי להיות מקובע בצורת-חשיבה נוקשה. זאת אומרת, מחייבת גמישות מחשבתית ושבירת דפוסים קיימים/מקובלים. להיות אדם יצירתי יותר אינו מחייב בהכרח להיות יצירתי בפאן האמנותי. ככל שאדם מסוגל לחשוב על אופנים שונים לפתירת אותה סיטואציה או לחשוב על דרך ייחודית להתמודד עם אותה סיטואציה הרי שגם הוא נתן ביטוי ליצירתיות שבו. כי בכל סיטואציה חדשה נאלץ האדם למצוא פתרונות שהם מעבר למוכר לו עד לאותו הרגע.
חשבון לעומת חשבון נפש – נאמנות בכל
נאמנות בכל מסגרת חיים היא זו שנותנת תחושה של שייכות וביטחון. כאשר כלל זה מופר עולה התחושה שאין על מי לסמוך ואין למי לפנות ואנו חשופים לעולם "ללא כל הגנה". מבחינה זאת, להיות מסוגל לנאמנות היא תנאי בסיסי במיוחד בקשרים ארוכי טווח. ועוד יותר חשוב כאשר מדובר בקשר אישי שבו החשיפה העצמית יותר גדולה כמו בזוגיות, במשפחה וכו'. הנאמנות היא גם תנאי בסיסי למסירות כי על-פי רוב אנחנו מסורים למי שנחשב לקרוב ואמין.
חשבון לעומת חשבון נפש – משמעת עצמית
משמעת עצמית היא חיונית בכדי שבן-אדם יגיע ליעדיו. הרבה אנשים מסוגלים להגדיר יעדים ולהצהיר על חלומות אותם היו רוצים להגשים. היכולת שלהם לממש את חלומותיהם בפועל תלויה ביכולתו של האדם להיצמד למטרותיו, לגייס כוחות ולהתמקד בהם לאורך זמן. איך מפתחים יכולות אלו בילד ? כמה מאתנו חושבים על זה בכלל? בכל תקופה בחיים שלנו היכולת שלנו להיות מסוגלים לשמור על משמעת עצמית ועל התמדה הן קריטיות. לא רק במקומות עבודה אלא גם בחיים האישיים ואלו שקובעים את ההבדל בין אדם הממש את עצמו לבין אדם שאינו ממצא את יכולותיו וחיי בתחושה של תסכול הנובע מהפער בין הרצוי למצוי בחייו.
חשבון לעומת חשבון נפש – אדיבות וכבוד
אדיבות וכבוד לזולת גם היא תכונה נרכשת. הן נלמדות מתוך חיקוי ועצם קיומן בהתנהגות של אותו אדם נותנות תחושה של נעימות במגע איתו. באופן טבעי אנחנו זקוקים למגע נעים עם הסביבה וככל שאנו זוכרים אדם כאדם נעים, כך יגדל הרצון שלנו לפגוש אותו שוב ובאופן בלתי-נשלט הוא יעורר בנו חיוך. כמה מאתנו באמת מלמדים את הילד שלנו מהי ערכה של אדיבות ? אנחנו חיים בתרבות שאחד המאפיינים שלה הוא גישה תוקפנית, חצופה ולפעמים אפילו לא מכבדת את הזולת. אנחנו אפילו גאים באפיונים האלה. אך מצד שני אנחנו שוכחים שבכל תרבות אנחנו נמשכים לאותם האנשים שמסוגלים להיות אדיבים, נעימים למגע ובעלי-תודעה של כבוד לזולת.
חשבון לעומת חשבון נפש – הכרת תודה
הכרת תודה. שום דבר לא מובן מאליו. כשעושים משהו בעבורך חשוב להכיר תודה, חשוב לבטא אותה. היכולת להכיר תודה היא תכונה חיונית במערכת יחסים בריאה. בין אם מדובר בחברים, בין אם מדובר במכרים, בני-זוג ואפילו בזרים. אין דבר שהוא מובן מאליו בחיים ואנשים שיודעים לראות בך מוקד לנתינה, חשוב לדעת להעריך אותם ולשמור איתם על קשר ולומר להם תודה על היחס החיובי ולהיפך. באותה מידה, חשוב שבחיים שלך תדע לקרב אנשים שיודעים להוקיר תודה על הנתינה שלך והנאמנות שלך. חשוב לא להניח שהזולת מרגיש מוערך מעצמו. הוא זקוק לשמוע כפי שאתה זקוק למשוב כשהיית נדיב. אנשים שלא יודעים להכיר תודה, לא מעריכים את האנשים הנכונים בחיים ועלולים להשקיע את כוחותיהם באנשים הלא נכונים ואפילו לגרום לאנשים שתרמו בחייהם להתרחק מתוך תסכול. היכולת ליצירת קשרים ידידותיים אף היא אינה מובנת מאליה. כתב מי שכתב כי ההתפתחות האנושית/רגשית באה לידי ביטוי ביכולת ליצור קשרי-ידידות. יכולת ליצור קשרי-ידידות משקפת למעשה את היכולת לזהות את רגשותיו של הזולת, לבטא אמפטיה כלפיו, ליהנות מהתפתחותו מבלי לפגוע בחופש שלו ומבלי לפתח רכושנות וקנאות. לא כל אדם מסוגל לשמור על קשרי ידידות לאורך זמן. ישנם אנשים אגוצנטריים שכל קשר איתם מנווט אך ורק דרך האינטרסים שלהם. כל קשר איתם יהיה מוגבל ויש להניח שאלה יהיו מתסכלים עבור מי שנמצא מולם.
חשבון לעומת חשבון נפש – שיתוף פעולה
שיתוף פעולה חיוני כדי לחיות במחיצת אחרים. לא משנה באיזה סביבה חברתית אתה נמצא, ככל שתהיה מסוגל לשתף פעולה יעריכו את תרומתך וירצו בחברתך. תיווצר סביבך אווירה נעימה, העשייה תהיה פרודוקטיבית יותר.
ואם נחשוב על דרך השלילה, נסה לדמיין לעצמך מה קורה כשאתה ואשתך לא מסוגלים לשתף פעולה או מה קורה כשאתה ועמית לעבודה לא מצליחים לשתף פעולה? לפעמים אתם "משתקים" זה את זה, לפעמים מחבלים זה לזה ובכלל, חלק מן המאמץ והכוחות "הולכים לאיבוד" כאשר אין הוא בנמצא.
כמה מאתנו יודעים איך לפנות על-מנת להשיג שיתוף פעולה? עד כמה אנחנו יודעים לבחור במי שיוכל לשתף אתנו פעולה ובמה? שאלות אלו חיוניות, לא רק לגבי עצמנו כאנשים. בראש ובראשונה צריך להיות ברור לכל הורה שאם הוא יכול להביא את ילדו לשתף איתו פעולה, הרי שלימד אותו לשתף פעולה בכלל. באותה מידה חשוב ללמד אותו להשתמש בערנות ליכולת הזולת לשתף פעולה, בכדי לדעת לבחור את מי לקרב ואת מי להרחיק. אנשים שמסוגלים לעשות זאת מפרים אותנו ואנשים שלא מסוגלים לעשות זאת מתישים אותנו.
חשבון לעומת חשבון נפש – ערכים
ערכים הם דבר חשוב בחיים. הם שומרים עלינו ועל ילדינו מפני הידרדרות חברתית. הם נותנים משמעות לחיים ומלמדים אותנו מה חשוב באמת באופן ההתנהלות שלנו ומה לא. עם הזמן הם הופכים להיות מצפן, אמת מידה ומוקד להתייחסות שלנו לגבי עצמנו. הם מלמדים אותנו למה לשאוף ובמה לבחור בין אם מדובר במעשים ובין אם מדובר באנשים. חשוב מאוד שילד ילמד לזהות בקרב חבריו מי הוא בעל ערכים ומי לא. באותה המידה חשוב שלא ייגרר אחרי ילדים חסרי-ערכים. כמה ביום יום אנחנו מודעים ומלמדים בצורך לטפח אותם? כמה אנחנו יודעים ללמד ממה להימנע? לא פחות חשוב ללמד ילד להתאמץ ולראות בכך אתגר. הרבה פעמים ילד תובעני כלפינו לא יודע לדרוש מעצמו מאמץ. הוא לומד "להפעיל" אותנו אבל הוא בעצמו לא לומד לשנס מותניים, לגייס כוחות ולהשקיע מאמץ בכדי להגיע להישגים. "להפעיל" אותנו ו"להפעיל" את עצמו אלו סוגיות מאוד שונות. הרבה פעמים אנחנו מתבלבלים וחושבים שאם ילד יודע לדרוש "את שלו" מולנו ידע גם להגיע ליעדיו בחברה ובחיים. ההיפך הוא הנכון. מי שיודע להפעיל אותנו לרוב עושה זאת כי הוא יודע בבטחה שהוא חשוב לנו ולכן לא נוותר על הקשר איתו אך על הילד לדעת שהוא יהיה חשוב למישהו אחר רק אם ידע להשקיע ולהתאמץ. מסירות וגיוס כוחות למען השגת יעדים תלויים ביכולת של בן-אדם להתמקד במאמץ מכוון מטרה.
חשבון לעומת חשבון נפש – טוב לך
טוב לך היא תכונה מוערכת אבל היא לא מתפתחת מעצמה. היא נלמדת. האם זה חשוב לך שהילד שלך ילמד להיות טוב לב ? האם חשבת כמה זה חשוב לך שסביבך יהיו אנשים טובי-לב ומה זה תורם לך? האם אתה יודע להעריך תכונה זאת? אם כן, נשאלת השאלה איך תלמד את הילד שלך לרכוש תכונה כזו, לזמן אנשים כאלה לחייו ולשמר קשרים עם אנשים בעלי-תכונה זו ?
חשבון לעומת חשבון נפש – נדיבות לב
מי שלא יודע להעניק עשוי למצוא את עצמו לבד. האם אנחנו באמת רוצים את זה? מי מאתנו חשב איך ללמד נדיבות לב? הרבה יותר קל ללמד פרק בתנ"ך, נושא כלשהו בלשון. הרבה יותר קל לנו להעניק לילד מאשר ללמד אותו להעניק. לפעמים אנחנו כל כך עסוקים בלהעניק לילדים עד שאנחנו שוכחים את עצמנו כאנשים ולא מתפנים לחשוב שגם הילד שלנו צריך לדעת להעניק, אפילו לנו, לאחים, לשכנים, למורים וכו'. האם אתה יודע ללמד את הילד שלך כנות? רובנו עסוקים בלהוכיח את הילד על השקר בדבריו ודרך זה, בלי שנרצה, אנחנו מלמדים אותו לשקר ולהסתיר ביתר יעילות. בדרך הזו אנו גם מלמדים אותו להרגיש רע עם עצמו, לא לקבל את עצמו ולפעמים אפילו יוצרים מרחק פסיכולוגי בינו לבינינו כי הוא חווה אותנו "כשוטרים". כמה מאתנו באמת יודעים ללמד ילד להיות פתוח וכן אתנו ועם מי שחשוב לו, לנו ? שאלת את עצמך איך ללמד אותו עם מי להיות כן ועד כמה? מה זה אמפטיה ? זו למעשה היכולת שלך להעמיד את עצמך בנעליים של מישהו אחר מבלי לשכוח את עצמך. יכולת זאת היא חיונית בכדי ליצור ולשמור על כל קשר אפשרי. בלעדיה לא תוכל לדעת מה משהו אחר מרגיש או חושב. ובכלל, איך להשתמש במידע הזה כדי לדעת כיצד לפנות אליו, מה ואיך להציע לו ובאיזה עיתוי. איך מלמדים אמפטיה? מסתבר שזאת ניתן ללמד רק כאשר אתה בעצמך דורש שהילד שלך יהיה מסוגל "לראות" את הזוית שלך ולקחת את רגשותיך בחשבון.
חשבון לעומת חשבון נפש
אל תלמד את הילד שלך לעשות שיעורים, אל תלמד אותו חשבון. תלמד אותו מה שבאמת חשוב בחיים. אנחנו מקדישים חלק גדול מהזמן שלנו עם הילדים בתכנים לימודיים, באשליה שאם הם ילמדו ויצליחו בלימודים הם יצליחו גם בחיים. שקר!
בעולם קיימים מיליוני אנשים שהצליחו בלימודים ולא מסוגלים לעשות עם זה כלום וגם לא ממצים את עצמם. לעומת זאת, יש אנשים שלא למדו בבית-הספר והצליחו בחיים. אנחנו עסוקים בלהגיד לילד שלנו שאם לא ילמד – לא יצליח! אנחנו כל-כך עסוקים בניהול השגרה ובמתן עזרה לילדים שלא נותר לנו זמן לחשוב על מה באמת חשוב כשמדברים על הצלחה בחיים. אנחנו מסתכלים על הילדים ולרוב אנו נוטים להיסחף למקומות קבועים: לעסוק במשמעת, להתייחס אליהם כתלמידים, אלו הם המקומות השגרתיים. פה ושם אנחנו מתפנים לדבר איתם גם על מהות החיים. אך חשוב שנזכור כי הזמן שאנחנו מקדישים לכך הוא פעוט.
ומה באמת חשוב בחיים?
שרה יעקב פסיכולוגית חינוכית בכירה
מנהלת מרכז מיפל http://www.maypal.co.il/
