קושי בישיבה, קושי בקיום יחסי מין, קושי בזקפה ואי שליטה על הסוגרים
עקב רשלנות במסגרת ניתוח פרוקטולוגי: גבר כבן 30 נאלץ לעבור 17 ניתוחים!
טיפול כושל הוביל להתפתחות פיסטולות מסובכות ∙ עקב הפגיעה הקשה, הגבר הצעיר סובל מאי שליטה על הסוגרים ונזקק לטיפולים מרובים ועזרה סביב השעון ∙ עוה"ד איאד מטאנס הגיש תביעת פיצויים כנגד בית החולים שהתרשל, על נזקים בסך העולה על 2.5 מיליון ₪
ע', גבר כבן 30 מישוב באזור הצפון, לא שיער שכאב בפי הטבעת יהפוך לסאגה בלתי נגמרת של ניתוחים, אשפוזים, טיפולים, קושי ממשי לבצע פעולות חיוניות ואי שליטה על הסוגרים – כל זאת בשל התנהלות רשלנית של בית חולים. הנזק הפיזי הוביל גם לפגיעה כלכלית ועל כן הגיש ע', באמצעות עורך הדין איאד מטאנס, לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעת נזקי גוף עקב רשלנות רפואית.
הפרשה החלה כשע' – נשוי ואב לתינוק – פנה לרופא המשפחה בגלל כאבים באזור פי הטבעת. רופא המשפחה אבחן אבצס והפנה את הצעיר להתערבות כירורגית. כבר באותו יום הגיע ע' לבית חולים ולמחרת עבר ניתוח שפתיחת האבצס וניקוזו. לאחר כחודש, בדק אותו רופא המשפחה וגילה שהאזור המנותח נפוח ונוקשה. טיפול אנטיביוטי לא הועיל ומצבו של ע' אף החמיר, ולכן הופנה למיון.
בבית החולים אובחנה מורסה פריאנלית, והגבר נותח כדי לנקז אותה. לאחר מספר חודשים, כחלק מהמעקב אחרי המצב, עבר ע' בדיקת MRI שהדגימה פיסטולה פריאנלית מורכבת (פיסטולה היא מעין צינור לא רצוי שבגלל שהוא נוצר עובר תוכן נוזלי למקום שבו הוא לא אמור להיות). ע' נותח שוב, אבל הבעיות שלו לא נפתרו, ובהמשך אובחנו אצלו 2 פיסטולות, גם מצד ימין וגם מצד שמאל.
בעקבות זאת נאלץ ע' להיכנס שוב לחדר ניתוח, כמה וכמה פעמים – ובסך הכל עבר 17 (!) ניתוחים במשך כ-4 שנים. לאחר כל הניתוחים התפתחה אצל ע' חולשה של ממש בפעולת הסוגרים, וכמו כן הוא סובל מקושי בישיבה, קושי בקיום יחסי מין, קושי בזקפה וצלקות כואבות ורגישות בפי הטבעת וסביבתו.
"לא בוצעה אבחנה מבדלת רחבה"
לאחר שע' פנה אל עוה"ד איאד מטאנס, מומחה לדיני נזיקין ובפרט לרשלנות רפואית, בחן מומחה לכירורגיה את כל התיעוד הרפואי לאורך השנים. המומחה, פרופ' איתן אריה, קבע כי "הטיפול הרפואי שניתן לע' לא תואם את הסטנדרט הרפואי המקובל והסביר".
בפרט הדגיש פרופ' אריה את הרשלנות של הרופא שבדק את ע' מיד לאחר הניתוח הראשון, כשהתלונן על כאב ונפיחות באזור המטופל: "הרופא אמנם חשד בתהליך זיהומי ולכן נתן טיפול אנטיביוטי, אולם התרשל בכך שלא חשב על אבחנה מבדלת רחבה יותר". הטיפול הכושל במורסה המקורית בשילוב רשלנות זו הם אלה שיצרו את התהליך הזיהומי הנרחב וחייבו ניתוח נוסף.
בנוסף מבהירה חוות דעת המומחה כי גם לאחר שהתפתחו פיסטולות, הטיפול בהן היה לוקה בחסר, וכי הפגיעות מהן סובל ע' כיום "היו נמנעות אם הטיפול הראשוני היה מבוצע כיאות".
