דיילי פוסט

מאז לידתן של תחרויות הפרסום הראשונות שנקראו בזמנן" תחרות אותות" ולאחר מכן "כובע הזהב" ואז שינו שמן ל"אוסקר הפרסום" ועד שקיבלו את שמן הנוכחי "קקטוס הזהב", הייתי גדול מתנגדיהן. לא בגלל שחשבתי שאין מקום לתחרות כזאת אלא בגלל מתכונתן. אני טענתי שתחרויות קריאייטיב שאינן נשפטות ע"י מנהלי קריאייטיב הן אבסורד או אוקסימורון או שניהם גם יחד. טענתי שתחרויות יצירתיות הנשפטות …

Read More »

בשנת 1982 כשפרוי'קה ביגון, עליו השלום, הקים את חב' ביפר (הרבה לפני הטלפון הסלולרי) נפלה לידי הזכות להיות הפרסומאי שלו. אני זוכר שראשי הצעיר, קדח רעיון "מבריק" והצעתי לו להפוך את מכשיר הביפר למדיום פרסומי ולמכור בו זמן אויר למפרסמים. עד היום, אני זוכר את הבעת הזעזוע המהולה בתיעוב ושזורה בחוסר אמון לשמע הצעתי. תשובתו היתה נחרצת ובטונים גבוהים מהרגיל …

Read More »

תשאלו כל אחד לדעתו על חברות הביטוח והכל יגידו לכם "חברות הביטוח יודעות לקחת כסף אבל כשתצטרך אותן, הן תעשינה הכל כדי להתחמק מתשלום" אם מישהו, נזקק עדיין להוכחת דימוי זה, בא המפקח על הביטוח, מר ניר כהן וקבע מפורשות "כשמגיע אדם לתבוע את חברת הביטוח היא תעשה כל מה שביכולתה, כדי להקטין את הנזק" אחרי הכל, זה המודל העסקי …

Read More »

יום חול אחד של אחרי החגים, שיגרתי ביותר, הגיעה למערכות העיתונים הטלויזיה והרדיו, ידיעה מטעם משרד יחסי ציבור פריזאי, שקבוצת יזמים מתכוונת למכור זכויות דיור במגדל אייפל. עוד נמסר שהזכויות יימכרו אך ורק לאקדמאים בעלי אזרחות צרפתית. מה לדעתכם היה עולה בגורלה של ידיעה זו? ברוב המקרים היא היתה מושלכת לפח הקרוב ועיתון אחד היה אולי מפרסם אותה כפילר (סותם …

Read More »

בשנת 1954, געשה הארץ ורעשה והכל התחבטו בשאלה "איפה הילד?" היה זה בעקבות היעלמו של הילד יוסל'ה שוכמכר שנחטף ע"י סבו ורעייתו והוברח לחו"ל. היום, 54 שנים, מאוחר יותר, שוב מצאתי את עצמי מתחבט באותה השאלה "איפה הילד?" איזה ילד? הילד מהסמל של חגיגות ה-60. לאן הוא נעלם? האם הוא נחטף, האם הוא גורש או שמא האדמה בלעתהו? הכל התחיל …

Read More »

לילה, לא סגריר, אחד בחודש מרץ, לאחר שאחרון העובדים כבר פרש לביתו, חמק לו , בחשאי, פרסומאי הצמרת אלון נשר למשרדו של מנכ"ל התאגיד, הגדול בארץ, יעקב בע"מ. המנכ"ל שהזמין אותו בדחיפות, קיבל את פניו בסבר פנים קודרות, התנצל על השעה המאוחרת ופתח מייד, מבלי להתעכב על דברי הנימוסין והרכילות הקטנה, המקובלים בפגישות מסוג זה. " אמנם אנחנו לא לקוחות …

Read More »

יש עורכים שכך סוברים, אז מה עושים כאשר צריך לטפל בידיעה שהיא בעיקרה חיובית? הופכים אותה על פניה. חד וחלק. זה גם מה שעשו בדה מרקר עם הסקר האחרון של איגוד המפרסמים. בשבוע שעבר התפרסם הסקר שניסה לברר עם חברי האיגוד, את כוונות הפרסום שלהם, על רקע הקשיים המסתמנים בשוק. הכותרת, שהשתרעה על פני כל רוחב העמוד, זעקה באותיות קידוש …

Read More »

רוב הפרסומאים הפעילים היום, לא יודעים זאת (מפאת גילם המוקדם) אבל עד אמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת, שימשו מוספי השבת של העיתונות היומית כבמה המרכזית של תעשיית הפרסום המקומית. חלון הראווה ומדורת השבט, גם יחד. על במה זאת היו משרדי הפרסום מציגים את יכולותיהם, את כשרונותיהם, את יצירתיותם ואת כוחם (בשכנוע לקוחותיהם) מעל גבי מודעות עמודי צבע, כפולות עמודים, …

Read More »

אפתח ואומר, מייד: זכותם המלאה של החרדים, כמו של כל קבוצת אוכלוסיה אחרת, לנצל את כח הקניה שלהם, כדי להשפיע על השוק. מותר להחרים יצרן שהשרות שלו גרוע, מותר להחרים יצרן שעושה ניסויים בבעלי חיים, מותר להחרים רשת שמנצלת ומקפחת את עובדיה, מותר להחרים כל גוף שפוגע בסביבה ומותר להחרים כל רשת שהתנהגותו של בעליה איננה עולה בקנה אחד עם …

Read More »

בד"כ, בכל העולם, כל מנהיג פוליטי כמו ראש ממשלה, ראש אופוזיציה או ראש מפלגה, נעזר בלפחות 4 יועצים מקצועיים, קרובים, שבלעדיהם איננו מסוגל לתפקד. הארבעה, הם: יועץ פוליטי, יועץ איסטרטגי, יועץ מדיני ומוציא לפועל. יש מנהיגים, שלא מסתפקים ב-4 יועצים והם בונים לעצמם צוות רחב יותר הכולל, גם: יועץ לענייני סקרים, דובר אישי, עו"ד מפולפל , ראש לשכה ועוד (כמו …

Read More »