דיעות

אין ספק שהאוייב מספר אחת של ישראל איננו ארצות ערב, איננו החיזבאללה, איננו החמאס ובוודאי איננו איראן. האוייב המר ביותר שלנו, אשר אחראי ליותר קורבנות מכל אויבינו האחרים, בכל הזמנים, גם יחד הוא: הנהג הישראלי. מפתיע? אם כך, יש עוד פן מפתיע לאויב הזה. כשחייל נופל, בקרב, הארץ רועשת, כאשר אזרח נפגע בפיגוע חבלני כולנו זועמים ודורשים נקמה אבל כשאזרחים …

Read More »

ביום ה' שעבר , ב' אלול, תשס"ז.(16.8.07 למניינם) נפל דבר בישראל. מעוז השמרנות, האחרון, פינה דרך לחדשנות. מעשה שהיה, כך היה. בבוקר אותו יום היסטורי, קמתי כהרגלי, לקפה של הבוקר כשעיתון הארץ, פרוס, מול עיני. הכותרות בעמוד הראשון, היו רגילות, בדרגה 6, בדירוג העניין. דפדפתי, לתומי לעמודי החדשות ופתאום, בלי כל אזהרה מוקדמת, "בום-טראח, קיבלתי בומבה בין העיניים" יסלחו לי, …

Read More »

אחרי שביבי וברק, כראשי ממשלה, דיברו את עצמם לדעת, תחת כל מצלמה ומול כל מיקרופון, בא שרון ובעצת ראובן אדלר, הפיק את הלקח הנדרש ואימץ את איסטרטגיית השתיקה. הוא לא אמר דבר ונבחר לראש ממשלה. גם , בתפקידו, כראש ממשלה הוא מיעט לדבר. זה היה מהלך נבון ויישום מושלם של איסטרטגיית ההיעדר, שמבוססת על ההנחה שככל שההופעות הפומביות והראיונות של …

Read More »

לפני כ-15 שנה, פנה אלי יצרן מיצים ושכר את משרד הפרסום שלי לצורך הכנת קמפיין לקראת עונת הקיץ. להובלת הקמפיין הוא שכר (בהמלצתנו) טניסאי ידוע ומוכר. היצרן חתם עם הטניסאי חוזה התקשרות ואני התבקשתי להוסיף את חתימתי, כערב. לימים, לאחר תום הקמפיין, סירב היצרן לשלם לטניסאי את שכרו, בתירוצים שונים. כולם מופרכים. הטניסאי, תבע את היצרן ואותי כערב. פסיקת השופטת …

Read More »

בזמנו, כשעוד הייתי הולך לים, לפני שהוא הפך למפגע תברואתי, קלטתי יום אחד, בשכבי על החוף, שיחה בין שני מאצ'ואים מצויים, שהיו שקועים בתיקון העולם. כרסיהם בין שיניהם, ה"סוודר" על חזותיהם, פורח וכרבולותיהם, הצבועות, מדולדלות. שח השובניסט האחד לחברו "שמע ממני, אני דואג שאשתי כל הזמן תהיה עסוקה. כי אשה פנויה, נכנסים לה שטויות לראש" ושניהם געו בצחוק גדול. למה …

Read More »

בכל פעם שהרב עובדיה פולט איזה דבר שטות, מייד מתגוללים עליו כל אנשי התקשורת הנאורים וכל הנפגעים התורנים. בעוד אלה מתגוללים, נזעקים, שלוחיו של הרב, אלי ישי ושלמה בניזרי, מתייצבים מול המצלמות והמיקרופונים וטוענים , בלהט, שהדברים הוצאו מהקשרם, לא הובנו כהלכה, שפת התורה שונה מהעברית החילונית ובכלל הרב התכוון הפוך ממה שהשתמע. זהו כבר ריטואל קבוע, שאיבד, מזמן, את …

Read More »

האמת? אין הבדל מהותי. פעמים רבות, ההבדלים, טמונים במשמעויות שאנחנו נוטים לייחס לכל אחת מהמילים הללו. כשאנו אומרים פרסום, אנחנו מתכוונים, בד"כ, להפצת מידע מסחרי/שיווקי, מוטה אינטרסים ולא בהכרח אמיתי. כשאנחנו אומרים תעמולה, כוונתנו היא להפצת מסרים פוליטיים שגם הם חד צדדיים ואינם בהכרח אמת צרופה ובמילה חינוך אנחנו סבורים שמדובר בהנחלת אינפורמציה מדוייקת ונאמנה לאמת. האמנם? באותה מידה שהפרסום …

Read More »

בעבר הלא רחוק, כשהיו אומרים על מישהו שהוא מנסה להמציא את הגלגל מחדש, היה בכך כדי להעיד על טפשותו. כיום, כל אדם שלישי שמגיע אלי, מתגאה בעובדה שהוא יודע להמציא את הגלגל מחדש. ואני תוהה, האם הדברים נאמרים מתוך בורות או שמא המשפט הזה קיבל משמעות חדשה לגמרי ולא סיפרו לי? כך או כך, התוצאה היא אחת. מי שמנסה להמציא …

Read More »

ימזמן לא התרגשתי כל כך, כפי שהתרגשתי בעת קריאת הראיון של אודי פרידן במגזין פירמה. קראתי ומחאתי כפיים. אשכרה. אשת חיקי הנצחית הביטה בי משתוממת ושאלה "למי אתה מוחא כפיים?" "לאודי פרידן" השבתי. "למה, מה קרה?" שאלה "הנצחית" "כי הוא אומר את מה שאני אומר וכותב כבר 5 שנים" "אז, בעצם, אתה מוחא כפיים לעצמך, לא?" גערה בי "הנצחית" לא. …

Read More »

תשמעו סיפור אמיתי, שהתרחש לפני מספר שנים במשרד פרסום וותיק אך לא גדול, בתל אביב, המעטירה. בצהרי יום בהיר אחד, מגיע למשרד שליח נושא מעטפה רשמית מבית המשפט, למסירה אישית לבעל המשרד. האיש, הגון וישר שלא פגע באף אחד, התיישב בכסאו, נהיה לו חם וקר, בידיים רועדות פתח את המעטפה המאיימת ושלף ממנה כתב תביעה ובקשת פיצויים מטעם עובדת לשעבר …

Read More »