הטורים שלי גינגי

מתחילת המאה העשרים ועד שנות ה-70 הפרסום היה פשוט. הוא עסק במכירות ונמדד במכירות. הוא התמצה בהבטחת המוצר "הטוב יותר" או "הזול יותר". עולם השיווק כולו התבסס על המשפט האלמותי "בנה מלכודת עכברים טובה יותר ותראה איך העולם סולל דרך אל דלתך" הפרסום נתן ביטוי נאמן לאותה תפיסה. כל מוצר היה "טוב יותר" או "זול יותר" וההבטחה האולטימטיבית היתה "הכי …

Read More »

בעבר, היה מקובל להבחין בין פרסום ושיווק לבין אמנות ותרבות והיו שראו בהם שני עולמות שונים בתכלית, שכל שידוך ביניהם נחשב למעשה כפירה. עירוב בין קודש לחול, לא עלינו. ואמנים שהעזו והעמידו את כשרונותיהם לרשות הפרסומאים, לצרכי פרנסתם, הואשמו ע"י יפי הנפש, בהזניית אמנותם. לא פחות. כיום, תודה לאל, כבר ברור לכל שהקשר בין שני העולמות הוא סימביוטי. כלאמר, השניים …

Read More »

כשאת אומרת אינטיליגנציה, למה את מתכוונת? האם את מתכוונת למה שאני מתכוון? האמת, שעד לאחרונה חשבתי ששנינו מתכוונים לאותו דבר ועכשיו הסתבר לי, להפתעתי, שזאת היתה הנחה לא אינטיליגנטית. הכל התחיל בחבל לאציו אשר על גבול טוסקנה, לשם נסענו קבוצה של ארבעה זוגות חברים קרובים, לחגוג יום הולדת עגול של חבר מהקבוצה. באחד הערבים, ביושבנו במסעדה קטנה בעיירה ציורית (שמה …

Read More »

כידוע, בידול הוא יסוד מוסד בתורת השיווק. אז מה עושים שני מותגים פוליטיים מתחרים המייצגים עמדה זהה? כיצד הם ייבדלו זה מזה? זאת הדילמה הקשה, המייסרת, בימים אלה, את ראש הממשלה ואת שר הביטחון, חברים לשעבר, יריבים בהווה ומתחרים בעתיד. הדילמה, סבוכה מהרגיל כי פנים רבות לה. מצד אחד, הציבור מצפה מהם לפעול, להגיב ולשים קץ למתקפת הטילים הנוחתים על …

Read More »

תחת הכותרת "רפורמה" שזה תמיד נשמע טוב, מנסה משרד האוצר להרוס את המעט שעוד נותר משידורי הטלויזיה בישראל. ומי עומד בפרץ, לכאורה? לא ייאמן, שר התקשורת מר אטיאס, מש"ס. דווקא הוא, שלא רואה טלויזיה ולכאורה צריך להיות אדיש לגורלה, נאבק במהלך הנואל הזה ודורש וועדת בדיקה מקצועית, שתבחן, תדון ותקבל החלטות מושכלות. לפני שנוקטים צעד נמהר. אינני יודע מה מניעיו, …

Read More »

נפתח במספר עובדות. יותר מדי פרסומות בטלויזיה ארוכות מדי, מייגעות ולא שוות צפייה חוזרת. מקבצי הפרסומות והקדימונים עמוסים מדי ורק מתי מעט, אם בכלל, צופים בהם, לכל אורכם. וכפי שידוע היטב לעוסקים בענף, הפרסומות היחידות הזוכות לצפייה סבירה הן הראשונה במקבץ והאחרונה בו. לכן הן גם עולות יותר וכולם נלחמים, על המיקומים הללו. הציבור הרחב מאס בפרסומות ופיתח אליהן רגשי …

Read More »

מאז לידתן של תחרויות הפרסום הראשונות שנקראו בזמנן" תחרות אותות" ולאחר מכן "כובע הזהב" ואז שינו שמן ל"אוסקר הפרסום" ועד שקיבלו את שמן הנוכחי "קקטוס הזהב", הייתי גדול מתנגדיהן. לא בגלל שחשבתי שאין מקום לתחרות כזאת אלא בגלל מתכונתן. אני טענתי שתחרויות קריאייטיב שאינן נשפטות ע"י מנהלי קריאייטיב הן אבסורד או אוקסימורון או שניהם גם יחד. טענתי שתחרויות יצירתיות הנשפטות …

Read More »

בשנת 1982 כשפרוי'קה ביגון, עליו השלום, הקים את חב' ביפר (הרבה לפני הטלפון הסלולרי) נפלה לידי הזכות להיות הפרסומאי שלו. אני זוכר שראשי הצעיר, קדח רעיון "מבריק" והצעתי לו להפוך את מכשיר הביפר למדיום פרסומי ולמכור בו זמן אויר למפרסמים. עד היום, אני זוכר את הבעת הזעזוע המהולה בתיעוב ושזורה בחוסר אמון לשמע הצעתי. תשובתו היתה נחרצת ובטונים גבוהים מהרגיל …

Read More »

תשאלו כל אחד לדעתו על חברות הביטוח והכל יגידו לכם "חברות הביטוח יודעות לקחת כסף אבל כשתצטרך אותן, הן תעשינה הכל כדי להתחמק מתשלום" אם מישהו, נזקק עדיין להוכחת דימוי זה, בא המפקח על הביטוח, מר ניר כהן וקבע מפורשות "כשמגיע אדם לתבוע את חברת הביטוח היא תעשה כל מה שביכולתה, כדי להקטין את הנזק" אחרי הכל, זה המודל העסקי …

Read More »

יום חול אחד של אחרי החגים, שיגרתי ביותר, הגיעה למערכות העיתונים הטלויזיה והרדיו, ידיעה מטעם משרד יחסי ציבור פריזאי, שקבוצת יזמים מתכוונת למכור זכויות דיור במגדל אייפל. עוד נמסר שהזכויות יימכרו אך ורק לאקדמאים בעלי אזרחות צרפתית. מה לדעתכם היה עולה בגורלה של ידיעה זו? ברוב המקרים היא היתה מושלכת לפח הקרוב ועיתון אחד היה אולי מפרסם אותה כפילר (סותם …

Read More »