חברים יקרים שלום רב,
אמש השתתפתי בישיבת וועד הארגון של הרופאים הווטרינריים הפרטיים.
תוך כדי הישיבה התפרסם מכתבו של שר החקלאות אורי אריאל לעמיתו לממשלה השר להגנת הסביבה מר אבי גבאי. (מצ"ב)
ברור שכל משתתפי הישיבה, וטרינרים עתירי ניסיון נותרו ללא מילים…
בצאתנו מהישיבה התברר שכל העולם פחות או יותר כבר הגיב לדברים.
אני מצרף לכם מאמר שכתבתי לפני כ-7 שנים, לאור דבריו של כבוד הרב הראשי לר"ג , הרב אריאל, בנושא דומה.
למען הסר ספק, אני מאד מכבד ומוקיר את כבוד הרב אריאל, אולם דעותינו חלוקות, וזה כמובן לגיטימי במדינה דמוקראטית.
בתמונה המצ"ב סלפי שלי מהבוקר עם החתול שלנו, ששמו "תוכי" , הישן כהרגלו אתנו במיטה.
כן לניתוחי עיקור !
תגובה לציטוט מפי הרב הראשי של רמת גן, הרב אריאל
קראתי את דברי הרב יעקב אריאל, הרב הראשי של עיריית רמת גן, שקבע כי אסור לסרס ולעקר בעלי חיים באמצעות ניתוח.
הרב צוטט אומר "עיקור בעלי חיים באמצעות ניתוח זה אכזרי וגורם סבל לחיות. אני מעדיף סירוס באמצעות תכשירים הורמונאליים, ואני מציע לעירייה לפעול באמצעי זה…".
ראשית, אני שמח מאוד כי כבוד הרב חרד לסבלם של בעלי החיים. קטונתי מלחלוק על רב בענייני הלכה, אולם אני סבור קביעתו זו מחטיאה את המטרה החשובה.
כמי שעוסק שנים רבות בפרקטיקה וטרינרית בעיר רמת גן, במהלכן עיקרתי וסירסתי אינספור כלבים וחתולים, בתנאים סטריליים ובהרדמה מלאה, אני קובע חד משמעית כי בניתוחי העיקור והסירוס, המבוצעים בחיות צעירות ובריאות, אין משום סבל לבעלי חיים.
מנסיוני מצאתי גם כי העיקור והסירוס מגדילים הן את תוחלת החיים של חיות המחמד והן את איכות חייהן, שכן חיה מעוקרת עשויה לחיות פי שלוש יותר מחיה לא מעוקרת. יתר על כן, השילוב של חיה מעוקרת במשפחה האנושית הוא יעיל לאין ערוך מהשתלבות של חיה לא מעוקרת.
ואכן, בכל הארצות המתוקנות בעולם מקובל לסרס ולעקר את כל החיות המחמד הביתיות (מלבד חיות המשמשות להרבעה מבוקרת) וזאת משלוש סיבות חשובות :
א. מניעת המלטת גורים מיותרים.
ב. מניעת אלימות ותוקפנות של בעלי חיים
ג. מניעת מחלות של מערכת המין והעטינים בחיות מחמד.
למעשה אין שום מחלוקת על עצם הצורך בעיקור, אלא על האופן המקצועי שבו יש לבצע עיקור זה, בניתוח – או בטיפול בתכשירים הורמונליים.
תרופות על רקע הורמונאלי, הנוגדות את הייחום בבעלי חיים קיימות מזה כ-50 שנה. מדובר בחומרים על בסיס פרוגסטרון, הגורמים לגוף לתפקד הורמונאלית "כאילו" הוא כבר בהריון ומונעים את הייחום בנקבות.
לעיתים משתמשים בחומרים אלה גם בזכרים, בכדי להוריד את רמת האלימות.
לפי הוראות היצרנים, יש להזריק את ההורמון פעם בשישה חודשים, החל מגיל חצי שנה, במשך כל חיי החיה (כאשר הבעלים ידרש לשאת בעלות של עשרות טיפולים, במקום טיפול חד פעמי).
למרבה הצער, הסירוס ההורמונאלי, שמציע כבוד הרב אריאל, כרוך בתופעות לוואי קשות.
דבר ידוע הוא בפרמקולוגיה כי ככל שתרופה היא פוטנטית יותר, כך יש לה יותר תופעות לוואי, כך גם הפרוגסטרון.
הטיפול ההורמונאלי מגדיל את הסיכון של כלבה לחלות בסרטן הרחם ומגדיל פי כמה מונים את הסיכון לחלות בדלקת רחם חמורה.
לכלב זכר הוא עלול לגרום לגידולי אשך ולסרטן הערמונית.
כלומר, אם ברווחת בעלי חיים עסקינן, אזי ההמלצה הרפואית של הרב עלולה לגרום בדיוק את ההיפך, ודווקא להביא צער לבעלי חיים, בצורה קיצונית ביותר.
כלבים וחתולים כאלה אשר יחלו קשות עקב השימוש הממושך לאורך שנים בחומרים ההורמונאליים, יגיעו בסופו של דבר לניתוח חירום, שהוא במהותו מסובך ומסוכן הרבה יותר מאשר ניתוח עיקור וסירוס שיגרתי, המבוצע בחיה צעירה ובריאה.
סביר להניח שכבוד הרב לא יסרב לניתוח חירום להצלת חיים ומניעת סבל מכלבה החולה בדלקת רחם קשה, או בכלב שנפגע בתאונת דרכים. הרי לפי ההלכה היהודית, המקדשת את מניעת הצער מבעלי החיים, יש לבצע את הניתוחים ע"י מיטב אנשי המקצוע, קרי הרופאים הוטרינרים.
ומהו רופא טוב? לאו דווקא מי שיודע לרפא, אלא מי שיודע למנוע את המחלות לפני הופעתן.
סירוס ועיקור כלבים וחתולים נכנס בדיוק לקטגוריה של הקדמת תרופה למכה, פשוטו כמשמעו. כאשר מעקרים ומסרסים חיה צעירה ובריאה, הניתוח הוא פשוט יחסית, ללא סבל מיותר, ולאחר הוצאת התפרים, החיה חוזרת לשגרת חייה ללא שום אירועים מיוחדים.
לדעתי זו שותפים גם פוסקי הלכה, החולקים על פסיקתו של כבוד הרב אריאל. להלן מובאה ממאמר ב ynet:
"גם הרב אפרים זלמנוביץ', רב המושבה מזכרת בתיה ומי שכתב בספריו מאמרים רבים בנושא "צער בעלי חיים", חולק על הרב אריאל. בשיחה עם ynet הוא מסביר: "כמו באכילה ביום כיפור ובעוד הלכות אחרות – גם במקרה זה צריך לשמוע את דעת המומחים". לדבריו, העובדה שהוטרינרים והגופים ההתנדבותיים המסייעים לחיות דוגלים בעיקור וסירוס פיזיים (והם אינם חשודים על "צער בעלי חיים"), מעידה כי מדובר בטובת הכלבים. "
חיות המחמד הביתיות, כלבים וחתולים, הינם חלק בלתי נפרד מחיי הקהילה העירוניים של תושבי רמת גן. טוב יעשו שליחי הציבור, אם יפנו משאבים ללמד את הציבור על החשיבות הרבה שבעיקור וסירוס כלבים וחתולים, גם לשוכני הבית וגם לדרי הרחוב.
את קביעת האופן המקצועי לביצוע הפרוצדורה הרפואית ,יש להשאיר למי שמומחים בתחום.
