Breaking News

דיילי פוסט

הפרסום הטלויזיוני חייב להשתנות או שייעלם

נפתח במספר עובדות. יותר מדי פרסומות בטלויזיה ארוכות מדי, מייגעות ולא שוות צפייה חוזרת. מקבצי הפרסומות והקדימונים עמוסים מדי ורק מתי מעט, אם בכלל, צופים בהם, לכל אורכם. וכפי שידוע היטב לעוסקים בענף, הפרסומות היחידות הזוכות לצפייה סבירה הן הראשונה במקבץ והאחרונה בו. לכן הן גם עולות יותר וכולם נלחמים, על המיקומים הללו. הציבור הרחב מאס בפרסומות ופיתח אליהן רגשי …

Read More »

לקחי הקקטוס

מאז לידתן של תחרויות הפרסום הראשונות שנקראו בזמנן" תחרות אותות" ולאחר מכן "כובע הזהב" ואז שינו שמן ל"אוסקר הפרסום" ועד שקיבלו את שמן הנוכחי "קקטוס הזהב", הייתי גדול מתנגדיהן. לא בגלל שחשבתי שאין מקום לתחרות כזאת אלא בגלל מתכונתן. אני טענתי שתחרויות קריאייטיב שאינן נשפטות ע"י מנהלי קריאייטיב הן אבסורד או אוקסימורון או שניהם גם יחד. טענתי שתחרויות יצירתיות הנשפטות …

Read More »

עד מתי נמשיך לעבוד בפינוי זבל?

בשנת 1982 כשפרוי'קה ביגון, עליו השלום, הקים את חב' ביפר (הרבה לפני הטלפון הסלולרי) נפלה לידי הזכות להיות הפרסומאי שלו. אני זוכר שראשי הצעיר, קדח רעיון "מבריק" והצעתי לו להפוך את מכשיר הביפר למדיום פרסומי ולמכור בו זמן אויר למפרסמים. עד היום, אני זוכר את הבעת הזעזוע המהולה בתיעוב ושזורה בחוסר אמון לשמע הצעתי. תשובתו היתה נחרצת ובטונים גבוהים מהרגיל …

Read More »

עולם הביטוח תקוע בעולם הישן

תשאלו כל אחד לדעתו על חברות הביטוח והכל יגידו לכם "חברות הביטוח יודעות לקחת כסף אבל כשתצטרך אותן, הן תעשינה הכל כדי להתחמק מתשלום" אם מישהו, נזקק עדיין להוכחת דימוי זה, בא המפקח על הביטוח, מר ניר כהן וקבע מפורשות "כשמגיע אדם לתבוע את חברת הביטוח היא תעשה כל מה שביכולתה, כדי להקטין את הנזק" אחרי הכל, זה המודל העסקי …

Read More »

התקשורת מתמסרת בקלות

יום חול אחד של אחרי החגים, שיגרתי ביותר, הגיעה למערכות העיתונים הטלויזיה והרדיו, ידיעה מטעם משרד יחסי ציבור פריזאי, שקבוצת יזמים מתכוונת למכור זכויות דיור במגדל אייפל. עוד נמסר שהזכויות יימכרו אך ורק לאקדמאים בעלי אזרחות צרפתית. מה לדעתכם היה עולה בגורלה של ידיעה זו? ברוב המקרים היא היתה מושלכת לפח הקרוב ועיתון אחד היה אולי מפרסם אותה כפילר (סותם …

Read More »

איפה הילד?

בשנת 1954, געשה הארץ ורעשה והכל התחבטו בשאלה "איפה הילד?" היה זה בעקבות היעלמו של הילד יוסל'ה שוכמכר שנחטף ע"י סבו ורעייתו והוברח לחו"ל. היום, 54 שנים, מאוחר יותר, שוב מצאתי את עצמי מתחבט באותה השאלה "איפה הילד?" איזה ילד? הילד מהסמל של חגיגות ה-60. לאן הוא נעלם? האם הוא נחטף, האם הוא גורש או שמא האדמה בלעתהו? הכל התחיל …

Read More »

סיפור דמיוני (או לא) ליום העצמאות

לילה, לא סגריר, אחד בחודש מרץ, לאחר שאחרון העובדים כבר פרש לביתו, חמק לו , בחשאי, פרסומאי הצמרת אלון נשר למשרדו של מנכ"ל התאגיד, הגדול בארץ, יעקב בע"מ. המנכ"ל שהזמין אותו בדחיפות, קיבל את פניו בסבר פנים קודרות, התנצל על השעה המאוחרת ופתח מייד, מבלי להתעכב על דברי הנימוסין והרכילות הקטנה, המקובלים בפגישות מסוג זה. " אמנם אנחנו לא לקוחות …

Read More »

חדשות טובות הן לא חדשות

יש עורכים שכך סוברים, אז מה עושים כאשר צריך לטפל בידיעה שהיא בעיקרה חיובית? הופכים אותה על פניה. חד וחלק. זה גם מה שעשו בדה מרקר עם הסקר האחרון של איגוד המפרסמים. בשבוע שעבר התפרסם הסקר שניסה לברר עם חברי האיגוד, את כוונות הפרסום שלהם, על רקע הקשיים המסתמנים בשוק. הכותרת, שהשתרעה על פני כל רוחב העמוד, זעקה באותיות קידוש …

Read More »

פרסום הפרינט לא מת

רוב הפרסומאים הפעילים היום, לא יודעים זאת (מפאת גילם המוקדם) אבל עד אמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת, שימשו מוספי השבת של העיתונות היומית כבמה המרכזית של תעשיית הפרסום המקומית. חלון הראווה ומדורת השבט, גם יחד. על במה זאת היו משרדי הפרסום מציגים את יכולותיהם, את כשרונותיהם, את יצירתיותם ואת כוחם (בשכנוע לקוחותיהם) מעל גבי מודעות עמודי צבע, כפולות עמודים, …

Read More »

החרדים ומלחמתם בדודי וייסמן

אפתח ואומר, מייד: זכותם המלאה של החרדים, כמו של כל קבוצת אוכלוסיה אחרת, לנצל את כח הקניה שלהם, כדי להשפיע על השוק. מותר להחרים יצרן שהשרות שלו גרוע, מותר להחרים יצרן שעושה ניסויים בבעלי חיים, מותר להחרים רשת שמנצלת ומקפחת את עובדיה, מותר להחרים כל גוף שפוגע בסביבה ומותר להחרים כל רשת שהתנהגותו של בעליה איננה עולה בקנה אחד עם …

Read More »