דיילי פוסט

במשך למעלה מארבעים שנה היה פרסום אריאלי חלק בלתי נפרד מפסגת הפרסום בישראל. רוב הזמן בחמישיה הראשונה. אריאלי מייצג תופעה שאין לה אח ורע בהיסטוריה של תעשיית הפרסום בארץ. אריאלי היה המשרד הראשון בארץ שאימץ מבנה משרד ושיטות עבודה מודרניות בהנהגתו של רוני אריאלי שראה איך עובדים בחו"ל והכניס ( למשרד של אבא) פונקציות כגון: ארטדיירקטור, קופירייטר, מנהל קריאייטיב ואיסטרטג. …

Read More »

מה המשותף לאחים פרופר, לוני הרציקוביץ', ברונו לנדסברג, בני משה קרסו ומוזי ורטהיים? כולם בעלי עסקים שגם מנהלים אותם. כולם, חלקם דור שני, עובדים עם אותו משרד פרסום כבר עשרות שנים. חלקם מעולם לא החליפו משרד פרסום. כולם מתייחסים אל הפרסומאים שלהם כאל שותפי אמת, כמובן מאליו, מבלי לקרוא להם בשמות. כך נהוג בקרב בעלי עסקים, שהקימו ומנהלים אימפריות. כיום,בקרב …

Read More »

3 פעמים ביום, בממוצע, אני נשאל ע"י צעירים חסרי מנוח, בוגרי אקדמיה נלהבים, המשחרים לפתחיהם של משרדי הפרסום " איך לעזאזל, רוכשים ניסיון כשכולם דורשים עובדים בעלי ניסיון?" לכאורה, מילכוד 22. המציאות בכל זאת שונה. לכולם אני מספר שערכתי מחקר מקיף וגיליתי שמתוך כ-4000 העוסקים בתעשיית הפרסום, בארץ, אף אחד לא נולד עם שנתיים ניסיון. כלאמר, כל אחד ואחד מהם, …

Read More »

כל טור שלי הדן בפרסום, בצורה זו אחרת מניב באופן אוטומטי, כמו ברפלקס מותנה, מבול של תגובות מתלהמות המאשימות את הפרסומאים בסקסיזם. אפילו טור תמים שדן בסיסמאות ישנות הצית את דמיונם של משמיצי הסקס. את כל ההאשמות ניתן לסכם ב-3 משפטים: כל הפרסומאים סקס מניאקים כל הפרסומות הן סקסואליות עלי זה לא עובד ובכן, הבה נבדוק את הטענות אחת לאחת, …

Read More »

אחד המאפיינים הבולטים והפחות סימפטיים של תעשיית הפרסום בארץ הוא מחסור קשה וקבוע בעובדים טובים ומנוסים. לא חשוב כמה צעירים נלהבים נכנסים לענף מדי שנה, המצוקה לא באה על פתרונה. למה זה קורה? במה שונה תעשיית הפרסום מתחומי עיסוק אחרים? הסיבה הראשונה היא שכ-30% מהנכנסים לענף נפלטים ממנו תוך שנתיים. הם נפלטים כי הם מתפכחים מאשליות הזוהר או אם תרצו …

Read More »

סוף סוף , אחרי אלפיים שנות גלות, ניתנה תשובה לשאלה הנצחית "מי נולד קודם, הביצה או התרנגולת?" התשובה, באדיבותה של ההתאחדות לכדורגל, העומדת לצאת בקמפיין "יש קהל יש כדורגל". פשוט. לא? לנוכח הצניחה במספר הצופים הפוקדים את מגרשי הכדורגל, המאיימת על עתיד הענף כולו, החליטה ההתאחדות לכדורגל לעשות מעשה. היא שכרה את שרותיו הטובים של אחד ממשרדי הפרסום המובילים בארץ …

Read More »

פנינה רוזנבלום דחתה את ההזמנה שהפנה אליה האיגוד הישראלי ליחס"צ ולדוברות, להשתתף בחבר השופטים של תחרות האריה השואג. הנימוק: היא עסוקה מדי. (אם אינני טועה, הידיעה הזאת "הודלפה" באדיבות פנינה רוזנבלום) כך, בצעד אחד פשוט היא העמידה את הנהלת האיגוד ככלי ריק ועשתה לעצמה (שוב) יחסי ציבור מעולים. אינני יודע מה עלה בדעתם של אנשי האיגוד שהחליטו להזמין את פנינה …

Read More »

בשבוע שעבר נתקלתי בידיעה ב ADVERTISING AGE- שגרמה לי לראשונה לחוות את התחושה שנקראת "נחמת שוטים". הידיעה דיווחה על הממשל האמריקני שהזמין לפני למעלה משנה, 6 משרדי פרסום, מהמובילים בענף, להתמודד על תקציב הפרסום של מחלקת הגיוס של הצבא האמריקני. מדובר בתקציב פרסום בהיקף לא מבוטל ומאוד "סקסי". למרות שצויין במפורש שהזוכה יזכה בחוזה לשנה אחת בלבד, נרמז למשתתפים, בחצי …

Read More »

בעקבות הטור שלי שדן בצבא האמריקני שעשה טירונות לפרסומאים בארה"ב, קיבלתי פניות רבות מפרסומאים שביקשו לשתף אותי בחוויותיהם האישיות ולספר איך גם הם נפלו קורבן למכרזים פיקטיביים וכמה קשה להמנע מהם. לטובת הענף ולמען הדורות הבאים, אני מביא להלן סקירה ואיפיון של המכרזים הפיקטיביים, הנפוצים ביותר. המכרז למטרות לחץ המכרז הזה, הנערך בדרך כלל בקרב מספר רב של משתתפים, חסרי …

Read More »

בזמנו, היה לי לקוח, בעלים של בנק מסחרי, שסירב בכל תוקף להתראיין לעתונות. לטענתו " ברגע שאני מתראיין, העתונאי/ת חופשיים להכניס לי לפה ככל העולה על רוחם" "כל עוד אינני מתראיין אני אדון לפי" ניסיתי לדבר על לבו ולשנות את דעתו אך ללא הועיל. הוא עמד בסירובו. למרות שהעתונות מספקת , חדשות לבקרים, הוכחות לצדקת עמדתו, עדיין הייתי סבור שהוא …

Read More »